מחקר חדש, שעדיין מתנהל, מגלה שהתרופה האנטיאפילפטית
כיום ניתנת התרופה לילדים וחולים בוגרים כתרופה המתווספת לטיפול ב- partial onset seizures או להתקף טוני-קלוני כללי ובנוסף לילדים מעל גיל שנתיים הסובלים מ- lennox-gastout syndrome.
בחולים קשישים תופעות הלוואי של הטיפול האנטיאפילפטי ובעיקר הקוגניטיביות מסוכנות מאד ולכן הרופאים המטפלים נאלצים לשקול לא רק את האפקטיביות של הטיפול אלא גם פקטורים נוספים בעת קביעת התרופה ומינונה.
המחקר שימשך 24 שבועות ואמור להסתיים במרץ 2004 כולל 39 חולים שגילם הממוצע הוא 68 ואשר סבלו מהתקף אחד בחודש בממוצע. כולם אובחנו כסובלים מאפילפסיה וכולם גם היו מטופלים בתרופה אנטיאפילפטית.
כל החולים החלו לקבל topiramate במינון 25 מ”ג ליום ולאחר הפסקת הטיפול בתרופה הקודמת חולקו החולים לשתי קבוצות, האחת קיבלה topiramate במינון 50 מ”ג ליום והשניה במינון 200 מ”ג ליום.
המנה הוגדלה לאורך 12 שבועות הראשונים של טיפול עד הגעה למינון המקסימלי הנסבל ע”י החולים.
החוקרים מצאו שב-65% מהחולים הביאה התרופה להפסקה מוחלטת של ההתכווצויות לאחר 12 שבועות של טיפול.
עד עתה 46% מהחולים נשארו במחקר. מאלו שפרשו 21% עשו זאת בגלל אי שליטה בהתקפים ו-13% בגלל תופעות לוואי ובעיקר ישנוניות, דכאון, סחרחורות וחולשה.
החוקרים דיווחו שרק 6 מהחולים התלוננו על בעיות קוגניטיביות כגון בעיות שפה.
החוקרים ציינו בנוסף שעד היום השתתפו כ-100 חולים קשישים במחקרים בהם טופלו ב- topiramate ונראה שאין עלייה בשכיחות תופעות הלוואי בקרב אוכלוסיה זו בהשוואה לחולים בוגרים צעירים.
לסיכום כתבו החוקרים שיתכן שתוצאות המחקר הזה יביאו בסופו של דבר לשימוש נרחב יותר ב- topiramate בקרב חולים קשישים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!