“הגישה הדומיננטית של ‘מידה אחת מתאימה לכולם’ באבחון פסיכיאטרי מובילה למעגל של ניסוי וטעייה בטיפולים, מה שהופך את הטיפול לארוך, יקר ומתסכל, כאשר 30-40% מהמטופלים אינם משיגים הפוגה לאחר ניסיונות טיפול,” ציינו החוקרים במחקר חדש שפורסם ב-Nature Medicine.
מחקר זה, שנערך בסטנפורד, משלב הדמיית מוח עם בינה מלאכותית לזיהוי שישה “ביוטיפים” של דיכאון וחרדה. החוקרים בדקו 801 מבוגרים עם דיכאון וחרדה באמצעות fMRI, תוך בחינת שישה מעגלי מוח הקשורים לדיכאון. באמצעות ניתוח אשכולות, זוהו שישה ביוטיפים קליניים מובחנים המוגדרים על ידי פרופילים ספציפיים של תפקוד לקוי במעגלי מוח במנוחה ובזמן ביצוע משימות.
ממצאים אלה עשויים לנבא תגובה לטיפולים תרופתיים והתנהגותיים שונים. לדוגמה, מטופלים עם ביוטיפ המאופיין בפעילות יתר באזורים קוגניטיביים במוח הגיבו טוב יותר לתרופת נוגדת הדיכאון ונלפקסין, בעוד מטופלים עם ביוטיפ אחר, המתאפיין ברמות פעילות גבוהות במנוחה בשלושה אזורים הקשורים לדיכאון ולפתרון בעיות, הגיבו טוב יותר לטיפול התנהגותי. הביוטיפים השונים נמצאו קשורים גם להבדלים בתסמינים ובביצוע משימות.
ד”ר ליאן ויליאמס, מנהלת המרכז לרפואה מדויקת בבריאות הנפש בסטנפורד, ציינה כי למחקר “השלכות קליניות מיידיות” וכי הטכנולוגיה מפותחת לשימוש רחב יותר בסביבות קליניות. החוקרים מקווים שממצאים אלה יובילו לדיוק אבחוני משופר וגישות טיפול מותאמות אישית יותר בעתיד. עם זאת, מומחים מזהירים כי עדיין אין ראיות מוצקות לכך שסמנים של הדמיית מוח יכולים להנחות קבלת החלטות קלינית באופן מעשי כרגע.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!