ממצאי מחקר BENEFIT (Betaferon/Betaseron in Newly Emerging MS for Initial Treatment) מספקים עדויות נוספות התומכות בתועלת של התחלת טיפול ב-Interferon β-1b מוקדם ככל הניתוח לאחר הופעת תסמיני טרשת נפוצה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות בחולים שטופלו ב-Interferon β-1b מיד לאחר תסמונת CIS (Clinically Isolated Syndrome) או לאחר עיכוב קצר. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול פעיל (טיפול מוקדם) או פלסבו (טיפול מאוחר). לאחר המרה לטרשת נפוצה דפיניטיבית או לאחר שנתיים, החולים בקבוצת הפלסבו יכלו לחצות לקבוצת הטיפול ב-Interferon β-1b או לטיפול אחר. החוקרים בחנו את הנתונים שוב 11 שנים לאחר ההקצאה האקראית.
278 חולים מבין 468 המשתתפים במחקר המקורי (71.3%) נכללו במחקר הנוכחי (167 תחת טיפו מוקדם ו-111 תחת טיפול מאוחר). לאחר 11 שנים, הסיכון לטרשת נפוצה דפיניטיבית נותר נמוך יותר בקבוצת הטיפול המוקדם, בהשוואה לטיפול המאוחר (p=0.0012), עם זמן ארוך יותר עד להישנות ראשונה (חציון של 1,888 ימים לעומת 931 ימים) ושיעור התלקחויות שנתי נמוך יותר (0.21 לעומת 0.26). רק 25 חולים (4.5% מקבוצת הטיפול המוקדם ו-8.3% מקבוצת הטיפול המאוחר) התקדמו לטרשת נפוצה מתקדמת משנית (חציון של 2.0).
בקבוצת הטיפול המוקדם תועדי מדדי Paced Auditory Serial Addition Task-3 טובים יותר. שיעורי תעסוקה נותרו גבוהים והיקף ניצול שירותים רפואיים נטה להיות נמוך יותר בשתי הקבוצות. מדדי בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית לא היו שונים בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהעיכוב בטיפול היה יחסית קצר, מספר תוצאים קליניים נטו לטובת טיפול מוקדם יותר. לצד שיעורים נמוכים יותר של מוגבלות והתקדמות המחלה בשתי הקבוצות, הממצאים תומכים בחשיבות טיפול בשלב CIS.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!