טיפול פומי ב-Methylprednislone במינון גבוה במשך שלושה ימים אינו נחות בהשוואה לטיפול תוך-ורידי בכל הנוגע לשיפור מדדי מוגבלות חודש לאחר הטיפול, עם פרופיל בטיחות דומה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת The Lancet.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מינונים גבוהים של Methylprednislone במתן תוך-ורידי מומלצים לטיפול בהתלקחות טרשת נפוצה, אך כרוכים באי-נוחות ועלויות גבוהות. כעת הם ביקשו לבחון אם טיפול פומי ב- Methylprednislone במינון גבוה אינו נחות בהשוואה לטיפול תוך-ורידי.
מדובר במחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי ומבוקר, להערכת העדר-נחיתות, שכלל 13 מרכזים לטיפול בטרשת נפוצה בצרפת. המחקר כלל חולים בגילאי 18-55 שנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שדיווחו על התקף במהלך 15 הימים האחרונים, שהוביל לעליה של לפחות נקודה אחת במדד Kurtzke Functional System Scale. במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים לטיפול פומי או טיפול תוך-ורידי ב- Methylprednislone, במינון 1000 מ”ג, פעם ביום, למשך שלושה ימים.
התוצא העיקרי היה שיעור החולים בהם חל שיפור לאחר 28 ימים (ירידה של לפחות נקודה אחת במדד המושפע ביותר לפי Kurtzke Functional System Scale), ללא צורך בטיפול חוזר בקורטיקוסטרואידים, באוכלוסיית החולים שנבחנה לפי הפרוטוקול.
בתקופה שבין 29 בינואר, 2008, ועד 14 ביוני, 2013, החוקרים סקרו 200 חולים וכללו במחקר 199 חולים. הם חילקו באקראי 100 חולים לטיפול פומי ב- Methylprednislone ו-99 חולים לטיפול תוך-ורידי עם מרווח ממוצע מהופעת התלקחות ועד לטיפול של 7.0 ימים ו-7.4 ימים, בהתאמה. באוכלוסיית החולים שנכללה בניתוח לפי-פרוטוקול, 66 מבין 82 חולים (81%) בקבוצת הטיפול הפומי ו-72 מבין 90 חולים (80%) בקבוצת הטיפול התוך-ורידי השיגו את התוצא העיקרי (הבדל אבסולוטי של 0.5%).
שיעור האירועים החריגים היה דומה,אך נדודי שינה היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול הפומי (77% לעומת 64%).
לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות על הגישה לטיפול, נוחות הטיפול בחולים ועלויות, אך בכל מקרה יש לבחון את מכלול השיקולים באופן פרטני.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!