במאמר שפורסם במהלך חודש נובמבר בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על שונות נרחבת ולעיתים מפתיעה בשיעורי ההישרדות לאחר מחלות ממאירות ברחבי העולם. ממצאי המחקר החדש, שכלל כשני-שליש מאוכלוסיית העולם, מספקים הזדמנות ללמוד על המצב כמעט בכל מדינה.

במסגרת מחקר CONCORD-2 בחנו החוקרים נתונים אודות למעלה מ-25 מיליון חולי סרטן ב-67 מדינות וזיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההישרדות בעקבות ממאירויות שונות בין מדינות מפותחות ומתפתחות ובין אזורים שונים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הישרדות בעקבות מחלות ממאירות והם ביקשו לעקוב אחר מגמות ההישרדות של חולי סרטן כאמצעי להערכת היעילות של מערכת הבריאות וקביעת מדיניות בכל הנוגע לטיפול בממאירויות.

במהלך המחקר נאספו נתונים אודות גידולים פרטניים מ-279 מאגרי מחלות ממאירות מבוססי-אוכלוסיה ב-67 מדינות, עם סך כולל של 25.7 מיליון מבוגרים (גילאי 15-99 שנים) ו-75,000 ילדים (גילאי 0-14 שנים) שאובחנו עם ממאירות בין השנים 1995-2009 והיו במעקב עד 31 בדצמבר, 2009, או מאוחר יותר. איסוף הנתונים כלל מידע אודות גידולי קיבה, מעי גס, רקטום, כבד, ריאות, שד, צוואר רחם, שחלות וערמונית במבוגרים ולויקמיה במבוגרים ובילדים. החוקרים בחנו את שיעורי ההישרדות, לאחר תקנון לשיעורי התמותה בכל מדינה או אזור לפי גיל, מין, שנה קלנדרית ולפי מוצא או גזע בחלק מהמדינות.

שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עם ממאירות של המעי הגס, הרקטום והשד עלו באופן קבוע במרבית המדינות המפותחות. בחולים שאובחנו בין השנים 2005-2009, שיעורי ההישרדות של ממאירויות של המעי הגס והרקטום הגיעו ל-60% ומעלה ב-22 מדינות ברחבי העולם; עם סרטן שד, שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עלו ל-85% ומעלה ב-17 מדינות ברחבי העולם. ממאירות של הריאה והכבד נותרה קטלנית בכל המדינות: שיעורי ההישרדות של שני הגידולים הללו היו נמוכים מ-20% ברחבי אירופה, בטווח של 15-19% בצפון אמריקה ונמוכה עד 7-9% במונגוליה ותאילנד.

עליה דרמטית בשיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים של ממאירות של הערמונית תועדה במדינות רבו: שיעורי ההישרדות עלו ב-10-20% בין 1995-1999 ו-2005-2009 ב-22 מדינות בצפון אמריקה, אסיה ואירופה, אך עדיין תוארה שונות נרחבת בשיעורי ההישרדות ברחבי העולם, בין פחות מ-60% בבולגריה ותאילנד ל-95% ומעלה בברזיל, פוארטו-ריקו וארצות הברית.

באשר לסרטן צוואר הרחם, שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים במדינות שונות נעו בין פחות מ-50% למעל 70%; השונות האזורית הייתה הרבה יותר נרחבת והשיפור בין השנים 1995-1999 ובין 2005-2009 היה ברובו קטן. בנשים שאובחנו עם סרטן שחלות בין השנים 2005-2009, שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עמדו על 40% ומעלה רק באקוודור, ארצות הברית ו-17 מדינות באסיה ואירופה. שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים של חולים עם סרטן קיבה בשנים 2005-2009 היו גבוהים (54-58%) ביפן ודרום קוריאה, בהשוואה לפחות מ-40% במדינות אחרות.

מנגד, שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים במבוגרים עם לויקמיה ביפן ודרום קוריאה (18-23%) היו נמוכים יותר בהשוואה למרבית המדינות האחרות. שיעורי ההישרדות בילדים עם לויקמיה מסוג ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia) היו נמוכים מ-60% במספר מדינות, אך גבוהים עד 90% בקנדה וארבע מדינות באירופה, עדות לחסר משמעותי בטיפול במחלה הניתנת ברובה לריפוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיימת שונות בינלאומית נרחבת בשיעורי ההישרדות של גידולים ממאירים שונים, ככל הנראה עקב הבדלים בזמינות אמצעי אבחנה מוקדמים וטיפול אופטימאלי. הם ממליצים על מעקב רציף אחר הישרדות חולי סרטן במטרה לשפר את מערכות הטיפול הרפואי ומדיניות בריאות הציבור.

Lancet. Published Online November 26, 2014

לידיעה במדסקייפ