נוירואימונולוגיה

לציפיה של החולים השפעה משמעותית על התגובה לטיפול בנוגדי-דיכאון (Br J Psychiatry)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת British Journal of Psychiatry, עולה כי ציפיות חולים בנוגע לתועלת של הטיפול בנוגדי-דיכאון משפיעות רבות על התגובה של החולים לטיפול התרופתי, עד כדי כך שבחולים שטופלו בגלולת פלסבו במקום טיפול פעיל במהלך תקופה של שמונה שבועות תועדה ירידה דומה מאוד בתסמינים.

במחקר כפל-סמיות נכללו 88 חולים בגילאי 18-65 שנים, עם אבחנה של דיכאון. 20 חולים קיבלו טיפול תומך בלבד, 29 חולים חולקו לקבוצת פלסבו ו-39 חולים חולקו לקבוצת טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון. החולים ידעו כי כאשר נטלו כדור כלשהו, היה קיים סיכוי של 50% כי מדובר בטיפול פעיל או  טיפול דמה, ולכן היה קיים ספק באשר לשאלה אם ניתן להם טיפול פעיל והחוקרים מצאו כי החולים במקרים רבים לא ניחשו נכון איזה טיפול ניתן להם.

טיפול תומך כלל מפגשים בני 30 דקות עליהם חזרו לאחר שבועיים, ארבעה שבועות ושמונה שבועות מהביקור הראשון. במהלך ביקורים אלו, המטפלים העריכו את הסיכון, תופעות הלוואי והתסמינים וסיפקו תמיכה ועידוד, אך נמנעו מעיסוק בפתרון בעיות העשויות להשפיע על תוצאות הטיפול. החוקרים מדדו גם את ציפיות החולים באשר להיקף התועלת שייחסו לטיפול התרופתי והטיפול הכללי וכן את הרושם שלהם לחוזק הקשר עם הגורם המטפל.

בתחילת המחקר, החולים השלימו את מדד Hamilton Rating Scale for Depression. לאחר שמונה שבועות טיפול, בקרב החולים שקיבלו טיפול בנוגדי-דיכאון תועד שיפור של 46%. מנגד, בקבוצת הפלסבו תועד שיפור ממוצע של 36% ובאלו שקיבלו טיפול תומך בלבד תועד שיפור של 5% בלבד.

החוקרים מצאו עוד כי באלו שקיבלו טיפול תומך בלבד תועד סיכוי גדול יותר להפסקת הטיפול בשלב מוקדם, בהשוואה לאלו שקיבלו כדורים.

הציפיות מהטיפול, שנבחנו בשלוש נקודות זמן שונות, לא היו שונות בין אלו שחולקו לקבוצת טיפול בנוגדי-דיכאון ואלו שחולקו לקבוצת הפלסבו. מנגד, בקרב אלו שחולקו בשלב מאוחר יותר לטיפול תומך הציפיות מהטיפול היו נמוכות יותר בתחילת הדרך. ממצאים אלו עשויים להצביע על הטיה אפשרית בקבוצה זו של חולים הפונים למחקר באוניברסיטה ומקווים לקבל כדורים. כאשר לא קיבלו את הכדורים, ייתכן וחשו מאוכזבים ולכן יש לנקוט משנה זהירות בפירוש ממצאים אלו.

החוקרים מצאו כי היקף השותפות בטיפול עם איש צוות המחקר הייתה קשורה בקשר משמעותי עם התוצאות הקליניות, בין אם החולים נטלו טיפול פעיל או דמה.

Br J Psychiatry. Published online September 11, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה