לבדיקות סקירה של מטופלים מבוגרים למחלות ממאירות תועלת מינימאלית, לצד עלות גבוהה ועליה בשיעור הפרוצדורות הפולשניות, כך מדווחים חוקרים בשני מאמרים נפרדים.

שיעור בדיקות הסקירה לארבעה סוגי מחלות ממאירות ירדו ככל שחלה עליה בשיעורי התמותה של החולים, אך 31-55% מהחולים בסיכון גבוה לתמותה המשיכו להשלים בדיקות סקירה לממאירות של הערמונית, השד, צוואר הרחם והמעי הגס והרקטום. עוד עולה מהנתונים בדיקות סקירה מיותרות, דוגמת משטח Pap לנשים שעברו כריתת רחם.

חלק גדול מהמטופלים בארצות הברית עם תוחלת חיים מוגבלת עברו בדיקות סקירה לסרטן ערמונית, שד, צוואר רחם ומעי גס ורקטום, למרות שלא צפויה תועלת לבדיקות אלו. ממצאים אלו מעלים חשש בנוגע לשימוש מופרז בבדיקות סקירה, שאינו רק מוביל להגדלת ההוצאות הרפואיות אלא עלול גם להוביל לנזק למטופלים.

במחקר אחר מצאו החוקרים כי הפחתת מרווח הזמן בין בדיקות קולנוסקופיה כבדיקות סקירה לאבחנת ממאירות של המעי הגס והרקטום, מעשר שנים לחמש שנים, צפוי להוביל לרווח מינימאלי במדדי QALY (Quality-Adjusted Life Years), בעלות העולה על 700,000 דולרים לכל QALY.

קיים קונצנזוס בקהילה הרפואית והמדעית לפיו בדיקות סקירה שגרתיות אינן צפויות להועיל למטופלים עם תוחלת חיים מוגבלת. הקונצנזוס בא לידי ביטוי בהנחיות הקליניות ולאחרונה גם בתכנית Choosing Wisely מטעם ה-American Board of Internal Medicine Foundation.

עדיין לא ברור באיזה היקף רופאים אכן מקפידים על קונצנזוס זה. במטרה לבחון את הנושא, החוקרים אספו נתונים מסקר NHIS (National Health Interview Survey), שנאספו מראיונות שנערכו בין 2000-2010. היעד העיקרי היה השוואת המצב בפועל אל מול יעד Healthy People 2020 לעודד שימוש בגישה מבוססת-ראיות לבדיקות סקירה למחלות ממאירות.

המשתתפים סקר NHIS השיבו לשאלות בנוגע לארבע בדיקות סקירה, בסקרים שנערכו בשנת 2000, 2003, 2005, 2008 ו-2010. סך הכל, קרוב ל-28,000 מהמשתתפים המבוגרים שנותרו לסקירה. החוקרים הגדירו בדיקת סקר לסרטן שד בנוכחות ממוגרפיה במהלך השנתיים האחרונות, בדיקת סקירה לסרטן צוואר הרחם בנוכחות משטח Pap  במהלך שלוש השנים האחרונות, בדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום בנוכחות בדיקת סקר כלשהי (קולנוסקופיה, סיגמואידוסקופיה גמישה או בדיקת דם סמוי בצואה) במהלך חמש השנים האחרונות ובדיקת סקר לסרטן ערמונית בנוכחות בדיקת PSA במהלך השנתיים האחרונות.

הסיכון לתמותה במהלך תשע שנים חושב לכל מטופל שנכלל בסקירה. ההערכה לקחה בחשבון גיל, מין, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, מחלות רקע, אשפוזים, תפיסת בריאות ומדדי תפקוד.

החוקרים הגדירו סיכון נמוך לתמותה בתוך תשע שנים בנוכחות סיכון נמוך מ-25%, סיכון בינוני כסיכון בטווח 25-49% , סיכון גבוה כסיכון בטווח 50-74% וסיכון גבוה מאוד בנוכחות סיכון של 75% ומעלה. לפי הגדרות אלו, 8,263 משתתפים היו בסיכון נמוך לתמותה בתוך תשע שנין, 8,655 היו בסיכון בינוני, 6,263 בסיכון גבוה ו-4,223 בסיכון גבוה מאוד.

שיעור בדיקות הסקירה לכל ממאירות והסיכון לתמותה (מגבוה לנמוך) היו כדלקמן:

·         סרטן ערמונית: 64% (70% עד 55%).

·         סרטן שד: 63% (74% עד 38%).

·         סרטן צוואר הרחם: 57% (70% עד 31%).

·         סרטן מעי גס ורקטום: 47% (51% עד 41%).

החוקרים בחנו גם את הנתונים לפי גיל המטופל, מאחר וחלק מההנחיות מציינות את גיל המטופלים במקום את תוחלת החיים הצפויה. מהסקירה עלו שיעורי סקירה לסרטן שד של 55% בנשים בגילאי 75 שנים ומעלה ו-72% באלו מתחת לגיל 75; שיעורי סקירה לסרטן צוואר הרחם של 56% מהנשים מעל גיל 65 שנים ו-75% באלו בגילאי 65 שנים ומטה; ושיעורי סקירה לסרטן מעי גס ורקטום של 31% בחולים בגילאי 85% שנים ומעלה, בהשוואה ל-46% באלו בגילאי 75-84 שנים ו-50% באלו מתחת לגיל 75 שנים.

מניתוח רב משתנים עלה כי עליה בסיכון לתמותה לוותה בסבירות נמוכה יותר לבדיקות סקירה לכל הממאירויות, למעט ממאירות של המעי הגס והרקטום, וגיל מבוגר זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי לסבירות נמוכה לבדיקות סקירה לכלל הממאירויות. במשתתפים נשואים ובאלו עם רמת השכלה גבוהה יותר, ביטוח רפואי, או מקום עבודה קבוע, תועדה סבירות גבוהה יותר לבדיקות סקירה למחלות ממאירות.

מומחים בתחום כותבים כי ממצאי הסקירה מצטרפים לטענות לפיהן בדיקות סקירה במאה העשרים ואחת מאבדות מכוחן.

JAMA Intern Med 2014

לידיעה ב-MedPage Today