במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בגברים ובנשים חלה ירידה בשיעורי ההיארעות של אירועים מוחיים, הן בשחורים והן בלבנים, לצד ירידה בשיעורי התמותה על-רקע אירועים מוחיים. עם זאת, הירידה בשיעור האירועים המוחיים תוארה רק בחולים צעירים והירידה בשיעורי התמותה תועדה רק בחולים מבוגרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על ירידה בשיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים עם הזמן, אך אין נתונים רבים אודות שיעורי ההיארעות של אירועים מוחיים והמגמות לאורך זמן. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את מגמות היארעות אירועים מוחיים ושיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים במבוגרים שחורים ולבנים במדגם ARIC (Atherosclerosis Risk In Communities) בין השנים 1987-2011.

מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 14,357 משתתפים ללא אירוע מוחי בתחילת המחקר. המשתתפים גויסו במטרה לקבוע את שיעור האשפוזים ושיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים ולאסוף נתונים אודות גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם (באמצעות ראיונות ובדיקה גופנית) בשנים 1987-1989. המשתתפים היו במעקב (באמצעות בדיקות, ראיונות טלפוניים שנתיים, מעקב פעיל וקישור עם מאגר רישומי התמותה) עד 31 בדצמבר, 2011.

החוקרים בחנו את מגמות שיעור אירועים מוחיים ראשונים בכל עשר שנים ואת שיעורי התמותה המתוקנים לפי מוצא, מין וגיל.

בקרב 1,051 משתתפים (7%) עם אבחנה חדשה של אירוע מוחי, תועדו 929 מקרים חדשים של אירוע מוחי איסכמי ו-140 מקרים חדשים של אירוע מוחי המורגי (18 משתתפים עם אירוע מוחי איסכמי והמורגי). שיעורי ההיארעות של אירועים מוחיים עמדו על 3.73 ל-1,000 שנות-מטופל, עם 3.29 אירועים מוחיים איסכמיים ל-1,000 שנות-מטופל ו-0.49 אירועים מוחיים המורגיים ל-1,000 שנות-מטופל. היארעות אירועים מוחיים פחתה עם הזמן בלבנים ובשחורים עם ירידה אבסולוטית של 0.93 ל-1,000 שנות-מטופל. הירידה בשיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל תוארה במשתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה (יחס שיעורי היארעות מתוקן לגיל של 0.69 ל-10 שנים; ירידה אבסולוטית של 1.35 ל-1,000 שנות-מטופל), אך לא במשתתפים מתחת לגיל 65 שנים (יחס שיעורי היארעות מתוקן לגיל של 0.97 ל-10 שנים; ירידה אבסולוטית של 0.09 ל-1,000 שנות-מטופל). הירידה בהיארעות הייתה דומה בשני המינים.

מבין המשתתפים עם היארעות אירועים מוחיים, 614 הלכו לעולמם במהלך שנת 2011 (58%). שיעורי התמותה היו גבוהים יותר עם אירועים מוחיים המורגיים (68%) בהשוואה לאירועים מוחיים איסכמיים (57%). בסיכומו של דבר, שיעורי התמותה לאחר אירוע מוחי פחתו עם הזמן (יחס סיכון של 0.80, ירידה אבסולוטית של 8.09 ל-100 אירועים מוחיים לאחר עשר שנים). הירידה בשיעורי התמותה הייתה בולטת בעיקר בחולים מתחת לגיל 65 שנים (יחס סיכון של 0.65, ירידה אבסולוטית של 14.19 ל-100 אירועים מוחיים לאחר עשר שנים), אך היה דומה בין המינים ובין שחורים ולבנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הרב-מרכזי של מבוגרים בארצות הברית מצאו החוקרים כי שיעורי ההיארעות ושיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים ירדו בין השנים 1987-2011. הירידה הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות, אך הייתה דומה בגברים ונשים ובשחורים ולבנים, עדות להמשך השיפור בהיארעות ותוצאות אירועים מוחיים.

JAMA. 2014;312(3):259-268

לידיעה במדסקייפ