נוירואימונולוגיה

פעילות אירובית מסייעת בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN)

לפעילות אירובית ארוכת-טווח השפעה מגנה על התפקוד הקוגניטיבי והמהירות הפסיכו-מוטורית בקשישים ללא-דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).

הסקירה הנוכחית כללה 39 מבוגרים במוסדות גריאטריים. מבין אלו, 22 משתתפים חולקו באקראי לקבוצת פעילות גופנית ו-17 משתתפים חולקו לקבוצת ביקורת. במקור, החוקרים גייסו למחקר קרוב ל-5,000 משתתפים, אך מרביתם לא השלימו את המחקר לאור מקרי תמותה או חוסר רצון או חוסר יכולת לבצע את הפעילות האירובית.

משתתפים בקבוצת ההתערבות השלימו פעילות אירובית במשך 15 דקות ומעלה בכל יום במהלך 15 חודשים. משך הפעילות הגופנית השבועי בקבוצה זו עמד על 134.21 דקות, בממוצע, או כ-18 דקות ביום. משתתפים בקבוצת הביקורת עסקו בפעילויות לא-גופניות, דוגמת קריאה ומשחקי קלפים.

שלושה מדדים שימשו להערכת התפקוד הקוגניטיבי של החולים במחקר: MEC, שהוא הגרסה הספרדית של מבחן מיני-מנטל, אך כולל שלוש נקודות להערכת תפקודי ניהולי ולכן מעט מקיף יותר; מדד FOME (Fuld Object Memory Evaluation) ומדד SDMT (Symbol Digit Modality Test) להערכת מהירות פסיכו-מוטורית וקשב.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות חל שיפור במצב הקוגניטיבי לפי מדד MEC (p=0.037). תוארה החמרה מובהקת סטטיסטית בקבוצת הביקורת במונחים של תפקוד קוגניטיבי גלובאלי; עם זאת, בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות חל שיפור במצב הקוגניטיבי. באשר למדד SDMT, בקבוצת ההתערבות, בה תחילה המדדים היו פחות טובים, חל שיפור גדול יותר משמעותית בהערכת המהירות הפסיכו-מוטורית. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי FOME להערכת זיכרון ולמידה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי פעילות אירובית באופן רציף וארוך-טווח עשויה להגן על המצב הקוגניטיבי והמהירות הפסיכו-מוטורית בקשישים ללא דמנציה. לאור זאת, הם ממליצים על פעילות גופנית אירובית בעצימות נמוכה בקשישים היכולים לבצע פעילות זו.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

  • מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: הנחיות למניעת נפילות בקרב קשישים שפורסמו ב-JAMA מתארות שיטות עבודה מומלצות להערכת סיכון לנפילה ולהתערבויות מעשיות, בתפקוד חושי, קוגניטיבי ואוטונומי בבעיות רפואיות פעילוֹת, בתרופות, בסיכונים סביבתיים ובפעילויות יומיומיות.

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה