נוירואימונולוגיה

שיעורי תמותה גבוהים יותר בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל ללא פגיעה בזיכרון (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN)

מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו בכנס השנתי ה-66 מטעם ה-American Academy of Neurology, עולה כי ליקוי קוגניטיבי קל, הן עם פגיעה בזיכרון (aMCI או Amnestic Mild Cognitive Impairment) והן ללא פגיעה בזיכרון (Nonamnestic MCI), מלווה בעליה בשיעורי התמותה, אך קשר זה היה בולט יותר בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית ללא פגיעה בזיכרון.

לדברי החוקרים, ישנן שתי סיבות עיקריות בגינן חשוב לעקוב אחר הסיכון לתמותה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל: ראשית, חשוב להבין את ההשפעה על בריאות הציבור של ליקוי קוגניטיבי קל ודחיפות צעדים למניעת תמותה בחולים המפתחים ליקוי קוגניטיבי קל. שנית, ליקוי קוגניטיבי קל הינה הפרעה הטרוגנית עם סיבות מגוונות, העשויה להוביל לתוצאות שונות. בהקשר זה, החוקרים סבורים כי יש לבחון גם את שיעורי התמותה בכל סוג של ליקוי קוגניטיבי קל.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר MCSA (Mayo Clinic Study of Aging), מדגם אקראי מתוקן למין וגיל של תושבים ממיניסוטה, בגילאי 70-89 שנים. המשתתפים עברו הערכה נוירולוגית ובדיקות נוירו-פסיכולוגיות והיו במעקב במרוחים של 15 חודשים.

הגדרת MCI נקבעה בנוכחות סוגיה, ירידה או ליקוי קוגניטיבי; עדות אובייקטיבית לליקוי בלפחות תחום קוגניטיבי אחד (זיכרון, תפקוד ניהולי/קשב, שפה או כישורי ראיה מרחבית) על-בסיס מבחנים שונים; פעילות תפקודית תקינה וללא עדות לדמנציה. aMCI התאפיין בנוכחות ליקוי קוגניטיבי.

החוקרים קבעו את שיעורי התמותה וחישבו את יחס הסיכון להערכת שיעורי התמותה, תוך השוואת מקרים של ליקוי קוגניטיבי קל אל מול משתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין.

במהלך חציון מעקב של 5.8 שנים, 331 מבין 862 המשתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל ו-224 מבין 1,292 המשתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, הלכו לעולמם. בהשוואה למשתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (יחס סיכון של 1.81) לאחר תקנון לגיל, מין, שנות השכלה, מצב נשאות APOE ε4, היסטוריה של אירועים מוחיים, מחלות לב, מהירות הליכה, סוכרת, דיכאון ואפתיות.

עם זאת, הסיכון היה גבוה יותר בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל ללא הפרעות זיכרון (יחס סיכון של 2.26), בהשוואה לאלו עם הפרעות זיכרון (יחס סיכון של 1.68).

מהמחקר עלה עוד כי שיעורי התמותה היו דומים באלו עם ליקוי קוגניטיבי קל שפיתחו מאוחר יותר דמנציה (יחס סיכון של 1.47) ובאלו שלא פיתחו דמנציה (יחס סיכון של 1.48). שיעורי התמותה היו מוגברים הן בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל עם ובלי הפרעות זיכרון, עם פגם בתחום אחד או במספר תחומים.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה