במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול בויאגרה (Sildenafil) מלווה בסיכון מוגבר למלנומה. עם זאת, החוקרים מהירים כי המחקר אינו מספק עדות משכנעת לשינוי ההמלצות הקליניות לטיפול בהפרעות זקפה.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה פרוספקטיבי ואספו נתונים אודות כ-25,000 גברים ממחקר HPFS (Health Professional’s Follow-up Study) בין השנים 2000-2010.
המחקר נערך לאחר שמחקרים קודמים מצאו כי מעכבי PDE5A (Phosphodiesterase 5A), כולל ויאגרה, עלולים להביא לעליה בייצור מלנין, שבעצמו מעודד התפתחות מלנומה. בנוסף, מחקר שפורסם בעבר קשר בין טיפול בויאגרה ומעכבי PDE5A אחרים ובין עידוד פלישה של תאי מלנומה, בעיקר בחולים עם מוטאציה בגן BRAF.
הסקירה הנוכחית לא כללה מעכבי PDE5A אחרים, דוגמת Tadalafil (סיאליס) ו-Vardenafil (לוויטרה), מאחר שאלו לא היו מאושרות לשימוש כאשר החל מחקר העוקבה.
בסקר בשנת 2000 נשאלו המשתתפים אם קיבלו טיפול בעבר או בהווה להפרעות זקפה; 1,378 משתתפים (5.3%) דיווחו על נטילת טיפול בויאגרה בשלושת החודשים האחרונים ו-1,618 (6.3%) דיווחו על נטילת הטיפול אי-פעם בעבר. גברים אלו נטו להיות מבוגרים יותר, בהשוואה לכלל המדגם (66.1 שנים לעומת 64.8 שנים, p<0.001). כמו כן, תועדה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר והיסטוריה של כוויות שמש חמורות או עם שלפוחיות, אך חשיפה מעטה יותר לשמש בבגרות.
המשתתפים במחקר דיווחו על אבחנה של מלנומה, SCC (Squamous Cell Carcinoma) ו-BCC (Basal Cell Carcinoma) בסקרים דו-שנתיים משנת 1986. במהלך המעקב משנת 2000 עד 2010, החוקרים זיהו 12 מקרים של מלנומה, 580 מקרים של SCC ו-3,030 מקרים של BCC.
לאחר תקנון למשתנים שונים, במשתתפים שטופלו לאחרונה בויאגרה תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבחנת מלנומה פולשנית, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה (יחס סיכון של 1.8). באלו שאי-פעם טופלו בתרופה תואר סיכון מוגבר למלנומה (יחס סיכון של 1.92). עם זאת, בשתי קבוצות המטופלים בויאגרה לא הודגם סיכון מוגבר ל-SCC או BCC, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה מעולם.
החוקרים לקחו בחשבון משתנים שונים, כולל גיל, מדד מסת גוף, הרגלי עישון, פעילות גופנית ותגובה לחשיפה לשמש בילדות, כמו גם גורמי סיכון למלנומה, דוגמת מספר שומות, צבע שיער והיסטוריה משפחתית.
הסיכון האבסולוטי המתוקן לגיל עם טיפול בויאגרה עמד על 81 מקרים ל-100,000 שנות-אדם (216.4 ל-100,000 במטופלים ו-135.4 ל-100,000 באלו שלא טופלו בתרופה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להתייחס בזהירות לממצאי המחקר מאחר ואינם מספקים לשינוי ההמלצות הקליניות הנוכחיות. למרות זאת, מהנתונים עולות עדויות אפידמיולוגיות באשר לתופעות לוואי עוריות אפשריות של מעכבי PDE5A ותומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת הטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!