נוירואימונולוגיה

ההשפעה של טיפול בתרופות נוגדות-חרדה והיפנוטיות על הסיכון לתמותה (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בתרופות נוגדות-חרדה והיפנוטיות לווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה במהלך תקופה של שבע שנים, לאחר תקנון למגוון ערפלנים שונים..

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי בחולים המטופלים בתרופות נוגדות-חרדה והיפנוטיות קיים סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, ע”י הערכת המרשמים לטיפול תרופתי ולאחר תקנון למגוון ערפלנים אפשריים.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שכלל 273 מרפאות ראשוניות בבריטניה, שתרמו נתונים למאגר הנתונים General Practice Research Database.

המחקר כלל קרוב ל-35,000 משתתפים בגילאי 16 שנים ומעלה, שקיבלו מרשם ראשון לטיפול נוגד-חרדה ו/או היפנוטי, בין השנים 1998-2001, וקרוב ל-70,000 משתתפים ללא מרשם לטיפול בתרופות אלו (ביקורות), תואמים בגיל, מין ומרפאה. החולים היו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 7.6 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה, כפי שנקבע על-פי הרשומות הרפואיות.

מהתוצאות עולה כי שיעור המחלות הגופניות והפסיכיאטריות והטיפול בתרופות שלא נכללו במחקר היה גבוה יותר משמעותית בחולים שקיבלו תרופות נוגדות-חרדה ו/או היפנוטיות, בהשוואה לביקורות. יחס הסיכון המתוקן לגיל לתמותה במהלך כלל תקופת המעקב עם אחת מתרופות המחקר, עמד על 3.46 בשנה הראשונה לאחר הגיוס ו-3.32 לאחר תקנון לערפלנים אפשריים אחרים. החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה בין כל שלוש משפחות תרופות המחקר (בנזודיאזפינים, תרופות Z [Zaleplon, Zolpidem ו-Zopiclone] ותרופות אחרות).

לאחר הוצאת מקרי תמותה במהלך השנה הראשונה, החוקרים זיהו כארבעה מקרי תמותה נוספים הקשורים לטיפול התרופתי לכל 100 משתתפים שהיו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 7.6 שנים לאחר המרשם הראשון לטיפול תרופתי.

למרות ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי בדומה לכל ממצא תצפיתי, ממצאים אלו מועדים להטיות הנובעות מערפלנים שלא נלקחו בחשבון.

BMJ 2014; 348

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה