חוקרים מדנמרק מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Human Reproduction מדווחים על סיכון מוגבר לתמותה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש שנים, שנולדו לאבות בגילאי ארבעים שנים ומעלה, בהשוואה לילדים שנולדו לאבות צעירים יותר.
עם זאת, החוקרים מוסיפים כי מאחר ובמחקר הנוכחי הסיכון הכולל לתמותה לפני גיל חמש היה נמוך בילדים לאבות בגילאים מבוגרים, ולאור העובדה כי שיעור האבות בגילאי ארבעים ומעלה עדיין מהווה נתח קטן מכלל האבות בדנמרק, לא מדובר בסוגיה בעלת השלכה מג’ורית על בריאות הציבור.
במטרה לבחון אם גיל האב עשוי להשפיע על שיעורי התמותה בגיל צעיר, החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-575,000 ילדים שנולדו בין השנים 1978-2004 והיו במעקב עד גיל חמש שנים, תמותה, או הגירה.
בסיכומו של דבר תועדו 10,855 מקרי תמותה של ילדים. מרבית מקרי התמותה (למעלה מ-7,000) נבעו מסיבות פרינטאליות או מומים מולדים; למעלה מ-1,400 מקרי תמותה נבעו מסיבות לא-ידועות (כולל תסמונת מוות בעריסה).
בהשוואה לילדים לאבות בגילאי 30-34 שנים, בקרב ילדים לאבות בגילאי 40-44 שנים נרשמה עליה משמעותית בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.1) וכך גם בקרב ילדים לאבות מעל גיל 44 שנים (יחס סיכון של 1.16). כאשר החוקרים התמקדו בילדים בגילאי 1-5 שנים, יחסי הסיכון המקבילים עמדו על 1.24 ו-1.65, בהתאמה.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר מוקדם יותר, ומדגימים סיכון מוגבר בילדים לאבות בגילאי ארבעים שנים ומעלה, בעיקר עקב סיכון מוגבר לתמותה בשל מומים מולדים, ממאירויות וסיבות חיצוניות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!