במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine פורסם נייר עמדה מטעם ה-American College of Physicians (ACP) בנוגע לשימוש לרעה בתרופות מרשם, לאור העליה בשיעורי התמותה עקב מינון-יתר של תרופות מרשם.

ההמלצות בנייר העמדה כוללות את הסוגיות הבאות:

·         ביסוס תכנית ארצית לניטור אחר תרופות מרשם.

·         הנחיות מבוססות-ראיות באשר למינון המקסימאלי המומלץ ומשך הטיפול בתרופות מבוקרות.

·         הגדלת השימוש בבדיקות סמים אקראיות בחולים המטופלים בתרופות מסוימות.

המומחים מסבירים כי נייר העמדה פורסם לאור עליה במקרי התמותה וסיבוכים בשל שימוש לרעה במספר משפחות תרופות מרשם במהלך 10-15 השנים האחרונות. הם מסבירים כי מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת חלה התלהבות רבה בנוגע להקלה בתסמיני כאבים, חרדה ודיכאון, במקביל לחוסר תשומת לב בנוגע לסיכונים והשימוש לרעה בתרופות אלו.

במאמר מערכת שהתייחס לנושא דיווחו מומחים בתחום כי מינוני יתר של משככי כאבים ממשפחת אופיואידים היו אחראיים למותם של כ-17,000 חולים בארצות הברית בשנת 2010, שכיחות כמעט דומה למקרי תמותה עקב תאונות דרכים, ומספר החולים עם הפרעות שימוש באופיואידים עלה לקרוב לשני מיליון חולים.

הכותבים מוסיפים כי יש להגביל את הסיבות למתן מרשם לאופיואידים, ומציינים כי טיפול ארוך-טווח באופיואידים לכאב כרוני שאינו על-רקע ממאירות עשוי שלא להשפיע על המצב התפקודי, ובחלק מהמקרים אף להחמיר את מצבם. הם גם קוראים לרופאים להתמקד במצב התפקודי, ולא בכאב עצמו, ולבנות מחדש את התשתיות לטיפול בכאב בתרופות שאינן אופיואידים. אפשרויות הטיפול הללו כוללות טיפול פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, כמו גם שימוש נרחב יותר ב-Buprenorphine כחלופה בטוחה יותר לאופיואידים; במידה ונדרש טיפול באופיואידים, הוספת אנטגוניסט לאופיאטים, נלוקסון, מפחית את הסיכון למינון-יתר של אופיואידים.

בחדרי המיון נרשמה ממש מגיפה במונחים של מרשמים לאופיואידים. אחת התרופות הנפוצות ביותר המשמשת לרעה היא אוקסיקודון, עם עליה ניכרת במספר המרשמים לתרופה זו בכל שנה בארצות הברית. מטופלים מפתחים התמכרות לאוקסיקודון כמו שמפתחים התמכרות להרואין.

ייתכן גם שימוש לרעה עם אופיאטים אחרים, בנזודיאזפינים המשמשים לחרדה או שינה, ותרופות מעוררות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, שלעיתים מסייעות בטיפול במשקל.

חולים עם כאב כרוני סובלים לעיתים קרובות גם מדיכאון ואינם מתמודדים היטב עם חרדה ולכן לעיתים נוטלים 2-3 תרופות שונות בעלות פוטנציאל התמכרות וחלקם נוהגים גם לשתות אלכוהול. מדובר בשילוב קטלני שאינו-נדיר. אין המטרה למנוע מרופאים לחלק מרשמים לתרופות אלו, אלא פשוט לנקוט משנה זהירות.

הכותבים מסבירים כי הגדלת השימוש באופיואידים זכתה לתמיכה של מספר איגודים המעודדים טיפול אגרסיבי בתסמיני כאב. ארגון הבריאות העולמי הינו אחד הארגונים התומכים בגישה זו.

מומחי ה-ACP מדגישים כי המטרה היא לעודד רופאים להגביר את תשומת הלב לכל חולה בנפרד. חשוב לקיים שיחה כנה עם המטופל ולבחון את ההיסטוריה ואת הסיכון לשימוש לרעה בתרופות אלו. לדוגמא, בחולה עם היסטוריה ארוכה של הפרעות פסיכיאטריות ומספר ניסיונות אובדניים, יש לנקוט משנה זהירות בבחירת התרופות והיקף הטיפול.

המומחים מעודדים את הרופאים לשקול גם אמצעים לא-תרופתיים להקלה על חרדה ודיכאון.

Ann Intern Med. Published online December 10, 2013

לידיעה במדסקייפ