נוירואימונולוגיה

בניגוד למחקרים קודמים, שימוש במינון נמוך של אספירין לא השיג שיפור בהישרדות של חולי סרטן קולורקטאלי (Gastroenterology)

חולי סרטן קולון שנטלו מינון נמוך של אספירין לאחר האבחנה לא הצליחו להשיג שיפור בהישרדות, כך קובע מחקר חדש מ-Gastroenterology .

מדובר במחקר מבוקר מקרה שבו לא נמצא קשר מובהק בין נטילת אספירין במינון נמוך לאחר האבחנה,  לתמותה מסרטן קולורקטאלי (סיכון יחסי 1.06 , בטווח 0.92-1.24) או תמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 1.06, טווח 0.94-1.19).

בנוסף, לא נמצא קשר תלוי מינון עם תמותה לאחר שנה (סיכון יחסי 0.98 , בטווח 0.82-1.19).

החוקרים מציינים שמחקרים קודמים שבחנו השפעת אספירין בחולי סרטן קולורקטאלי דיווחו על כך שהשימוש היה קשור עם שיפור בהישרדות, וההערכה הייתה שהדבר קשור לפעילות נוגדת הטסיות של אספירין.

במחקר הנוכחי נכללו 4,794 חולי סרטן קולורקטאלי מאנגליה. נערכה השוואה בין המטופלים שנפטרו בשל סרטן קולורקטאלי עם מטופלים תואמים מבחינת גיל ומין, שנת אבחנה, ואתר הגידול אשר שרדו לפחות שנה אחת לאחר האבחנה.

מינון יומי של 75 מ”ג אספירין או פחות מזה הוגדר כמינון נמוך. החוקרים תעדו גם את משך הזמן של הטיפול וחישבו את כמות הטבליות שנצרכה במהלך תקופת השימוש.

המידע נותח בהתאם לשלב המחלה, הציון ההיסטולוגי שלה וסטטוס ניתוחי, כימותרפיה ורדיותרפיה, עישון , צריכת אלכוהול , BMI , שימוש בסטטינים ומטפורמין ותחלואה נלווית (שכללה אוטם שריר הלב, מחלות מוח, אי ספיקת לב, מחלה ריאתית כרונית, מחלת עורקים פריפריאלית, כיב קיבה, מחלת כליות, מחלות ראומטיות וסוכרת).

משך המעקב הממוצע היה 7.2 שנים והזמן הממוצע עד לתמותה היה 3 שנים.

המטופלים שנפטרו מסרטן קולורקטאלי במחקר היו באופן כללי עם חומרת מחלה גבוהה יותר, והיו בשכיחות רבה יותר לקבל כימותרפיה ורדיותרפיה ולעבור ניתוח בהשוואה לקבוצת הבקרה. בקבוצה הנפטרים היו גם שיעורים גבוהים יותר של עישון, אי ספיקת לב ומחלת עורקים פריפריאלית.

לא היה קשר בין שימוש באספירין עם תמותה ספציפית מסרטן קולון או סרטן רקטאלי.

החוקרים מציינים שהמימצאים שלהם שונים מאלו שהתקבלו במחקר הסקוטי שדיווח על ירידה נכרת בתמותה מסרטן תחת שימוש במינון נמוך של אספירין (באותו מחקר יחס הסיכון לתמותה בקרב המשתמשים באספירין היה 0.58, בטווח בין 0.45-0.75 ), והם מסבירים את הפערים בתוצאות בכך ששיטת הניתוח הסטטיסטי הייתה שונה: במחקר הסקוטי השימוש באספירין נלקח בחשבון על בסיס מירשמים שנתנו בתקופת המעקב, בעוד שבמחקר הנוכחי נבדק השימוש בפועל.

החוקרים מציינים את מגבלות המחקר הנוכחי, בעיקר היותו תצפיתי, וכן מחסור במשתנים שלא תועדו באופן מלא או חלקי. הם מציינים ששני מחקרים שתוצאותיהם אמורות להתפרסם בשנת 2020 אמורים לספק עדות לגבי האפקטיביות של אספירין כטיפול אדג’ובנטי בסרטן קולוקרטאלי.




Primary source: Gastroenterology
Source reference: Cardwell CR, et al. “Low-dose aspirin use after diagnosis of colorectal cancer does not increase survival: a case-control analysis of a population-based control” Gastroenterology 2013.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה