נוירואימונולוגיה

האם לרמות גבוהות של ויטמין D בסרום השפעה חיובית על פעילות המחלה בטרשת נפוצה? (מתוך הקונגרס ה-29 של ה-ECTRIMS)

רמות גבוהות של ויטמין D בסרום בשלבים המוקדמים של טרשת נפוצה (MS) חוזות פעילות נמוכה יותר של המחלה, מבחינת עומס הנגעים ב-MRI , האטרופיה המוחית וההתפתחות הקלינית של המחלה לאורך חמש שנות מעקב, כך על פי אנליזה חדשה ממחקר BENEFIT. המחקר הוצג בקונגרס של העמותה האירופית לחקר וטיפול בטרשת נפוצה (ECTRIMS). בכתבה שפורסמה במדסקייפ מצוטט החוקר ד”ר אשריו, מבית הספר לרפואה בהרווארד, בסיכומו כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבות האבחון והטיפול בחוסר בויטמין D בשלבים המוקדמים של טרשת נפוצה.

הממצאים מבוססים על מעקב ארוך טווח במטופלים שלקחו חלק במחקר ה-BENEFIT , שבחן את השפעת מתן טיפול מוקדם באינטרפרון β-1b מול טיפול מאוחר. בתחילת המחקר נערכו בדיקות קליניות וסריקות MRI, שהמשיכו להיערך באופן קבוע לאורך חמש שנות המעקב. החוקרים כאן בדקו את רמות הויטמין D , שחושבו לפי ממוצע הרמות של הויטמין בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה – בשלבים מוקדמים של המחלה. החוקרים התבססו על מידע מהמחקר המקורי, שעבר התאמות לגיל, מין ולקבוצה אליה צורפו בתחילת המחקר. לדברי ד”ר אשריו, רב המשתתפים במחקר היו עם רמות ויטמין D  מתחת לקו ה- 50 nmol/L, שנחשב הסף של חוסר בויטמין. נמצא, כי ככל שרמות ויטמין D היו גבוהות יותר בשנה הראשונה, כך היו שיעורים נמוכים יותר של רלפסיה של המחלה, ונרשמה ירידה במספר ההנגעים הפעילים, הן בתחילת המחקר והן לאורך שנות המעקב.


טבלה 1 – שיעור היחסים (ברווח בר סמך) לחזרה קלינית של נגע פעיל חדש עבור כל 50 ממו”ל/ל הבדל בסרום של ויטמין D


























































24-60 חודש


     





12-60 חודש


   


 







0-60 חודש


   


 


יעד מחקרי


0.41 (0.16 – 1.06)






0.43 (0.20 – 0.92)









0.73 (0.46 – 1.16)




חזרה קלינית של נגע


0.37 (0.21 – 0.63)






0.54 (0.37 – 0.78)









0.61 (0.44 – 0.83)




נגע פעיל חדש

בחלוקה של המשתתפים לחמישונים, לפי רמות ויטמין ה-D, נראה כי ירידות משמעותיות בנגעים הפעילים  נמצאו בקבוצה עם רמות הויטמין ,25(OH)D, של מעל 53 nmol/L. כמו כן, נרשמה עלייה פחותה בנגע בגודל T2  בחמישונים העליונים. החוקרים מציינים גם כי נכות, או מגבלה, כפי שנבחנת לפי מדד סטטוס הנכות המורחב (או EDSS), עלו פחות בחמישונים הגבוהים.  בנוסף, נראתה ירידה מובהקת בשינוי באחוזים של נפח המוח במטופלים עם רמות  25(OH)D  הגבוהות מ- 50 nmol/ L, לעומת אלו עם ערכים נמוכים יותר.

החוקרים מציינים כי רב המשתתפים טופלו באינטרפרון בטא בתחילת המחקר, כך שלא לגמרי ברור האם לויטמין D השפעה המתווספת לזו של האינטרפרון בטא, והאם תיתכן השפעה דומה גם בתרופות אחרות ל-MS , או האם השפעה זו תוכל להתרחש גם בשלבים מאוחרים יותר של המחלה או עם מחלה מתקדמת יותר.

לכתבה במדסקייפ

הוצג בקונגרס ה-29 של ה-ECTRIMS (הועדה האירופית לטיפול וחקר טרשת נפוצה)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה