חרדה היא מצב קוגנטיבי הקשור ליכולת של אדם לשלוט ברגשותיו ולהתמודד עם איומים. מדיטציה מודעת נמצאה במחקרים קודמים כקשורה ליכולת לשלוט בחרדה. במחקר חדש ניסו החוקרים לבחון באיזה מנגנון בדיוק מצליחה המדיטציה לשפר את מצב  החרדה;  החוקרים מצאו כי במטופלים ללא נסיון במדיטציה, שהשתתפו באימון מדיטציה מודעת במשך ארבעה ימים או יותר נמצאו  (בהדמיות –  MRI) שינויים במנגנונים מוחיים הקשורים להורדה ברמת החרדה.

לדברי החוקרים, למדיטציה יכולת לסייע בשיפור תפקוד קוגנטיבי, חרדה וכשיכוך אבים, כך מעדויות ממחקרים קודמים. עם זאת, בעבר לא הצליחו לתעד בעזרת הדמיות שינויים המתרחשים במח הקשורים לחרדה. במחקר זה השתתפו 15 מתנדבים בריאים עם רמות חרדה נורמליות, ללא נסיון בביצוע מדיטציה, שלקחו חלק ו ב-4 מפגשי תרגול מדיטציה בני 20 דקות כל אחד, בהם למדו טכניקות לביצוע של מדיטציה מודעת.

התרגול כלל התמקדות בנשימה והכרה מודעת במחשבות ורגשות המסיחות את הדעת,  והחלטה שלא להתייחס אליהן. בתרגול מונחים המשתתפים לשמור על יציבה ישרה תוך תשומת לב לעליה ולירידה של בית החזה והבטן עם הנשימה. כשהמשתתף חש שדעתו מוסחת הוא מונחה להכיר בהסחת הדעת ולשחרר אותה ולחזור להתמקד בנשימה ובכך הוא לומד לשלוט בתגובה הרגשית.

לפני ואחרי כל אימון מדיטציה המשתתפים (שהיו תלמידים לתואר שני או שהשתייכו לצוות הפקולטה) עברו הדמייה של פעילות המח באמצעות MRI .  בנוסף ענו המשתתפים על שאלון ה- State Anxiety Inventory, בן עשרים הפרטים ( שהוא תת שאלון של ה- State Trait Anxiety Inventory) לפני ואחרי ההדמייה.

המשתתפים דיווחו על ירידות של עד 22% ברמות החרדה הקשורות למדיטציה, ה-MRI עצמו מצא כי הירידה בחרדה היתה קשורה להפעלה של קורטקס הסינגולייט הקדמי (anterior cingulate cortex) ושל הקורטקס הונטרומדיאלי הפרה-פרונטלי (vmPFC), ventromedial prefrontal cortex) , בהם יש פעילות נמוכה יותר בנוכחות של חרדה.   לדברי החוקרים, ה-vmPFC קשור גם לשינוי בהערכה קונטקסטואלית של שינויים רגשיים.  הפעלה של חלק זה קשורה לויסות של שינויים רגשיים מסדר גבוה, כולל רגולציה של רגשות שליליים. 

בנוסף, כותבים החוקרים, דיווח אודות רמות חרדה גבוהות יותר הקשורות לפעילות שיגרתית רבה יותר ב-MRI משקף כנראה אי יכולת לשלוט על מחשבות טורדניות.  לדברי החוקרים, הממצאים מעידים כי המדיטציה המודעת יכולה לשמש כבאפר לחרדה. גם לאחר אימון קצר ניתן להפחית את ההרהורים ולשנות את מוקד תשומת הלב ואת דרך התגובה לאירועים.

 לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

  Soc Cogn Affect Neurosci (2013)