מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine, עולה כי טיפול בגלוקוקורטיקואידים מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.
לדברי החוקרים, מחקרים ניסיוניים קודמים מצאו כי גלוקוקורטיקואידים מביאים לעליה ברמות גורמי קרישה ופיברינוגן. למרות זאת, אין עדויות קליניות רבות אודות הקשר בין טיפול בגלוקוקורטיקואידים ובין תרומבואמבוליזם ורידי.
במחקר הנוכחי, החוקרים התבססו על מאגר Danish National Registry of Patients לזיהוי חולים שאובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי או תסחיף ריאתי, ולא כללו במחקר חולים עם אבחנה קודמת של תסחיף ריאתי או חולים עם אבחנה באשפוז של תרומבואמבוליזם ורידי, חולים שאובחנו בחדרי מיון וחולים עם מחלות רקמת חיבור.
מבין למעלה מ-38,000 חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי וכ-387,000 ביקורות תואמות בגיל ומין, טיפול בהווה בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים לווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (סיכון יחסי מתוקן של 2.31). יתרה מזאת, טיפול חדש בגלוקוקוריקואידים סיסטמיים (מרשם ראשון אי-פעם ב-90 הימים האחרונים) לווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (סיכון יחסי מתוקן של 3.06) בהשוואה להמשך הטיפול (סיכון יחסי מתוקן של 2.02).
מניתוח רב-משתנים עלה כי טיפול פומי בגלוקוקורטיקואידים בלמעלה מ-1,000-2,000 מ”ג (סיכון יחסי מתוקן של 1.98) ולמעלה מ-2,000 מ”ג (סיכון יחסי מתוקן של 1.60) לווה גם כן בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי. החוקרים לקחו בחשבון מספר גורמים, כולל גיל, מין וגורמי סיכון קלאסיים.
עם טיפול במשאפי סטרואידים, רק טיפול חדש לווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (סיכון יחסי מתוקן של 2.21). מנגד, הן טיפול חדש והן טיפול מתמשך בסטרואידים המכוונים למערכת העיכול לוו בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במטופלים בגלוקוקוריקואידים קיים סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר תסחיף ריאתי. למרות שערפלנים עשויים לספק הסבר חלקי לממצאים, על רופאים להיות מודעים לקשר הנ”ל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!