מהי מידת הבטיחות להריון ולעובר של חשיפה ברחם ל- glatiramer acetate(GA, קופקסון)? לאחר שבמחקר קודם העריכו חוקרים את בטיחות החשיפה לאינטרפרון בטא (IFNB) בעת ההריון בטיפול בטרשת נפוצה (MS), החוקרים היו מעוניינים להעריך את תוצאות ההריון וההשפעה על העובר לאחר חשיפה ברחם ל-GA, כשהם מתמקדים בסיכון להפלה ספונטנית.
החוקרים גייסו למחקר מטופלות עם טרשת נפוצה, שהיו במעקב במרכזי MS שונים באיטליה ונכנסו להריון בין השנים 2002-2008. המטופלות חולקו לשתי קבוצות: הריונות בהן היתה חשיפה לטיפול תרופתי (EP), כלומר בהן היתה השעיה של מתן התרופה במשך פחות מארבעה שבועות מרגע ההתעברות; והריונות ללא חשיפה (NEP), בהן היתה השעיה של התרופה למשך לפחות ארבעה שבועות מרגע ההתעברות, או הריונות שלא טופלו במהלכן בתרופה כלל. כל המטופלות עברו ראיונות לאיסוף המידע אודות מהלך ההריון ותוצאותיו, ועל מערפלנים אפשריים. החוקרים בנו מודלים להשוואת החשיפות השונות.
423 הריונות נרשמו בקבוצת המעקב, 17 מהן כ-EP לתרופת glatiramer acetate, 88 הריונות היו EP לאינטרפרון בטא, ו-318 הריונות נרשמו כ-NEP. בקבוצת ה-EP ל-GA היו 16 לידות של עוברים חיים, 75 לידות חיות בקבוצת ה-EP ל-IFNB ו-295 בקבוצת ה-NEP.
חשיפה ל-GA לא נקשרה באופן משמעותי עם סיכון מוגבר להפלה ספונטנית. משקל הלידה הממוצע וגובה הילוד לא היו שונים באופן משמעותי בין קבוצת החשיפה ל-GA לבין קבוצת ה-NEP. ארבע נשים בקבוצת החשיפה ל-GA עברו לידה מוקדמת (25% מהלידות בזמן) , אך שיעורן היחסי לא היה גבוה מאשר בקבוצת ה-NEP. החוקרים לא מצאו כל סיבוכים או מומים שנקשרו לחשיפה ל-GA , והם מסכמים אם כן כי המידע מהעוקבה שבחנו מצביע שלחשיפה ל-GA בעת ההריון אין קשר לעליה במקרים של הפלות ספונטניות או להשפעה על העובר או על ההריון בנשים עם טרשת נפוצה.
BMC Neurol. 2012 Oct 22;12:124.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!