נוירואימונולוגיה

חששות לפגמים וכשלים חמורים בתהליך בדיקת מחקרים הבודקים יעילות תרופות (הארץ/גרדיאן)

“הארץ” מפרסם היום (בעמוד הראשון) מאמר שנכתב ע”י בן גולדאקר ופורסם במקור בגרדיאן, אשר גם פירסם ספר בנושא זה בשם Bad Pharma, ממנו עולה כי קיים חשש שתרופות רבות זוכות לאישור הרשויות על בסיס מידע חלקי בלבד של מחקרים “מוצלחים” וגניזה של מחקרים פחות מחמיאים לתרופה הנחקרת.

הטענה החמורה ביותר של המחבר היא שחברות התרופות מפרסמות באופן סלקטיבי בספרות המקצועית מחקרים שבוצעו על תרופות המועמדות לרישום, ואלה אף המחקרים שנבחנים ע”י הרשויות לאישור התרופות. לטענת המחבר, מחקרים שהחברות אינן מעוניינות בפירסומם בשל תוצאות לא מספקות, או שיעור גבוה של תופעות לוואי אינן מדווחות כלל, ולכן תהליך האישורים של התרופות מבוסס למעשה על מידע חלקי בלבד.

כדוגמא, מציג הכותב, רופא בעצמו, כיצד שוכנע לרשום את תרופת הרבוקסטין (

אדרונקס, פייזר) לדיכאון לאחר שעיין במחקרים שפורסמו על התרופה, ורק מאוחר יותר גילה כיצד מחקרים רבים, לא חיוביים, על התרופה לא הוצגו או פורסמו בעיתונים הרפואיים המובילים מכיוון שהחברה שפיתחה ושיווקה את התכשיר לא הייתה מעוניינת בכך.

לכתבה ב”הארץ”  (כדאי לעיין גם בתגובות הרבות לכתבה זו ב”הארץ”)

לכתבה המקורית בגרדיאן

הערת המערכת: ככל הידוע לנו חלו בשנים האחרונות שינויים בתקנות , לפחות בארה”ב במסגרת ה-FDA , מה שמכונה ה-FDAAA  ,  אשר מחייבות את חברות התרופות להציג את מימצאי כל המחקרים באתר אינטרנט ציבורי, ללא אפשרות להסתיר מחקרים שהם פחות חיוביים מבחינתם. אפשר לקרוא כאן את ההסבר באתר ה-FDA .

קיימים מס’ אתרים אשר מציגים נתונים שוטפים על מחקרים “רצים” כמו  ה-http://clinicaltrials.gov      , או האתר של ה-WHO  המאפשרים חיפוש מחקרים מתוך מאגר מידע של מחקרים במימון ציבורי או פרטי.

יחד עם זאת, כפי שאפשר לקרוא במאמר  זה ב-BMJ שבחן את מידת ההיענות לדיווח על תוצאות מחקרים בתוך שנה אחת מיום הרישום במאגר כי מרבית המחקרים לא דיווחו תוצאות על תוצאות במהלך השנה הראשונה. 

לא ברורה גם מידת היישום של התקנות במחקרים שאינם כפופים ל-FDA . אפשר לראות במכתב זה שנשלח לעורך ה-BMJ את החשש של הכותב מכך שמחקרים רבים מתבצעים ללא רישום ופיקוח ולכן מעלה הכותב את הצורך בחקיקה בינלאומית.  

יש לציין גם שאי דיווח על תוצאות מחקרים ע”י חברות תרופות מתוך חשש שהמידע עלול לפגוע במכירות התרופות מוגדר כעבירה על החוק והוביל כבר לענישה והטלת קנסות כבדים על חברות שנתפסו בכך.  יכול להיות שיש מקום להגדיר מעשים אלה כעבירות פליליות שהעונש שיוטל בגינם על מנהלי חברות תרופות יכלול גם מאסר משמעותי בפועל בכדי ליצור הרתעה מספקת שתמנע מפני סיטואציות בלתי ראויות בעליל שמחבר המאמר והספר, בן גולדאקר,  מדווח עליהם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    התחלת טיפול בסטטין בעצימות גבוהה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי מינורי, שאינו ממקור לבבי, עשויה להביא לעליה בסיכון לדימום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. הנחיות ה-AHA/ASA משנת 2021 המליצו על טיפול בסטטין בעצימות-גבוהה בחולים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, מספר מחקרים אקראיים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Vonoprazan כטבליות במינון 10 מ”ג להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-וושט (Gastroesophageal Reflux Disease) שאינו-ארוזיבי במבוגרים. המומחים מסבירים כי מדובר בהתוויה השלישית למתן חסם החומצה, אשר מאושר כבר לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית בכל הדרגות ולהכחדת זיהום הליקובקטר פילורי בשילוב עם טיפול אנטיביוטי. האישור […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה