נוירואימונולוגיה

ההשפעה של אורח חיים בריא על תוחלת החיים (BMJ)

אורח חיים בריא עשוי לשפר את תוחלת החיים גם בקשישים, כך לפי תוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסייה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal.

לדברי החוקרים, אורח חיים, רשתות חברתיות ופעילויות בשעות הפנאי נבחנו כולם באופן פרטני בהקשר של תוחלת החיים, כאשר אחרים בחנו את הקשר האפשרי בין גורמים אלו ובין תוחלת החיים תוך התייחסות לאינטראקציות אפשריות. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין שילובים של גורמים הפיכים שונים ובין תוחלת החיים. מבין המחקרים הקודמים שכללו את המשתתפים המבוגרים ביותר (85 שנים ומעלה), רק ארבעה כללו תקופת מעקב של למעלה מעשר שנים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון מאפיינים הפיכים הקשורים בתוחלת חיים במבוגרים בגילאי 75 שנים ומעלה, באמצעות מדגם פרוספקטיבי שכלל 1810 משתתפים. במהלך 18 שנות מעקב, החוקרים בחנו את חציון הגיל בעת התמותה, על-בסיס הרשומות בין השנים 1987-2005.

מרבית המשתתפים (91.8%) הלכו לעולמם במהלך תקופת המעקב. תוחלת החיים עלתה על 90 שנים במחצית מהמשתתפים. תוחלת החיים של מעשנים הייתה קצרה יותר בשנה בהשוואה ללא-מעשנים. עם זאת, שיעורי ההישרדות בקרב מעשנים בעבר היו דומים לאלו שלא עישנו מעולם, עדות לכך שהפסקת עישון בגיל העמידה עשויה לצמצם את ההשפעה של עישון על שיעורי התמותה.

פעילות גופנית, דוגמת שחיה, הליכה או התעמלות קבועה, זוהתה כפעילות הפנאי הקשורה באופן הבולט ביותר עם אריכות ימים. במשתתפים שעסקו בפעילויות אלו באופן קבוע, חציון הגיל בעת התמותה היה גבוה יותר בשנתיים, בהשוואה למשתתפים שלא עסקו בפעילויות אלו.

החוקרים הגדירו פרופיל בסיכון נמוך בנוכחות אורח חיים בריא, שכלל פעילות פנאי אחת, או יותר, ורשת חברתית עשירה או מתונה. הם הגדירו פרופיל בסיכון גבוה כאורח חיים לא-בריא, ללא פעילויות פנאי ורשת חברתית מוגבלת או העדר רשת חברתית. בהשוואה למשתתפים בעלי פרופיל סיכון גבוה, באלו עם פרופיל סיכון נמוך נרשמה עליה של 5.4 שנים בחציון ההישרדות.

מניתוח לפי תתי-קבוצות של הגילאים המבוגרים ביותר (85 שנים ומעלה) והמשתתפים עם מחלות כרוניות, באלו עם פרופיל סיכון נמוך חציון הגיל בעת התמותה היה גדול בארבע שנים, בהשוואה לאלו עם פרופיל סיכון גבוה.

גורמים אחרים שנקשרו עם הישרדות מוגברת כללו מין נקבה ורמת השכלה גבוהה.

ממצאי המחקר מעודדים שכן מוכיחים כי אורח חיים בריא, גם בגילאים מתקדמים, עשוי להביא להארכת תוחלת החיים, ככל הנראה ע”י הפחתת התחלואה.

BMJ. Published online August 30, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • תוצאות מדאיגות לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine)

    תוצאות מדאיגות לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine)

    בחולים צעירים יותר המופנים לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית ייתכן סיכון מוגבר להגבלה בטווח תנועה, כשלון שתל, תפקוד לקוי וכאב לאחר מעקב של כעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine. החוקרים מסבירים כי הם ביקשו לדווח לראשונה על התוצאות של ניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה