בחולים עם טרשת נפוצה שהשלימו קורס ניהול לחצים התנהגותי, שיעור הנגעים החדשים העוברים האדרה ע”י גדוליניום ונגעי T2 בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית היה נמוך יותר, בהשוואה לקבוצת ביקורת של חולים שלא לקחו חלק בהתערבות זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

מדגם המחקר כלל 121 מבוגרים משלושה אתרים ברחבי ארצות הברית, שסבלו מטרשת נפוצה התקפית ועם עדות להתלקחות קלינית של לפחות נגע מוחי אחד העובר האדרה ע”י גדוליניום בבדיקת הדמיה במהלך 12 החודשים האחרונים.

המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (ניהול לחצים) או קבוצת ביקורת. כל המשתתפים המשיכו בטיפול לשינוי מהלך המחלה.

תכנית ניהול לחצים כללה 16 מפגשים פרטניים בני 50 דקות, שנערכו במהלך 20-24 שבועות, בהנחיית פסיכולוג. המפגשים התמקדו בחששות הספציפיים של חולים עם טרשת נפוצה, דוגמת תסמינים והתמודדות עם מוגבלות. המפגשים הראשונים התמקדו בהדרכת כישורי פתרון בעיות, הרפיה, תפקוד קוגניטיבי ושיפור התמיכה החברתית. חולים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול סטנדרטי ולקחו חלק בסדנאות עבודה לאחר החודש העשירי.

התוצא העיקרי היה מספר הנגעים העוברים האדרה ע”י גדוליניום במהלך תקופת הטיפול הפעיל (שבוע 8, 16 ו-20). תוצאים משניים כללו את המספר המצטבר של נגעים חדשים ונגעי T2 גדלים סמן לנגעים מוחיים קבועים יותר.

החוקרים ערכו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית של המוח בתחילת המחקר ולאחר 8, 16, 24, 32 , 40 ו-48 שבועות. מבין 60 המשתתפים בקבוצת ההתערבות, 50 (83.3%) השלימו את הטיפול (כלומר, השלימו לפחות 12 מפגשים).

החוקרים מצאו כי שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצת הטיפול נותרו ללא נגעים העוברים האדרה ע”י גדוליניום במהלך הטיפול. כמו כן, שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצת ההתערבות נותרו ללא נגעי T2 חדשים.

החולים בקבוצת ההתערבות היו בסך הכל מרוצים מתכנית ניהול לחצים. הממצאים תומכים בהשערה לפיה להתערבות ישנה השפעה נוגדת-דלקת. המנגנון בו הטיפול מפחית את מספר הנגעים עשוי לכלול את הקולטנים לגלוקוקורטיקואידים על תאי מערכת חיסון.

תוצאות המחקר היו מעודדות במיוחד מאחר שהחולים אובחנו עם התלקחות קלינית או נגע מוחי חדש, אחד לכל הפחות, בשנה האחרונה. לכן מדובר ללא ספק בחולים עם מחלה פעילה. עם זאת, התועלת של הטיפול לא נותרה לאורך זמן; לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במספר המצטבר של נגעים העוברים האדרה ע”י גדוליניום או מספר נגעי T2 חדשים במהלך 24 שבועות המעקב לאחר הטיפול.

Neurology 2012;79:412-419,

לידיעה במדסקייפ