לפי ההנחיות הראשונות אי-פעם לטיפול בחולים עם מחלת כליות על-רקע לופוס (Lupus Nephritis) מומלץ לערוך ביופסיות בכל החולים עם עדות קלינית למחלה פעילה, לסווג את שלב המחלה בהתאם למערכת סיווג International Society of Nephrology/Renal Pathology Society, ולטפל במחלה על-בסיס סיווג זה.

ההנחיות שהוצגו בכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology, תומכות גם במתן תכשירים ביולוגיים לטיפול במחלה עמידה לטיפול, אם כי Rituximab אינה מאושרת להתוויה זו.

אחד השינויים העיקריים בנושא נוגע לכך ש-Azathioprine לבדו אינו מומלץ עוד כטיפול אחזקה. בנוסף, ההמלצה למתן Hydroxychloroquine לכל החולים היא חשובה, לאור עדויות המצביעות על יכולתה להפחית נזק כלייתי ארוך-טווח.

ההנחיות פותחו ע”י ועידה של 24 חברים, שערכו סקירה ספרותית נרחבת וניתחו תרחישים אפשריים שונים. צוות משימה קטן יותר הצביע על ההמלצות הסופיות.

בנוסף ל-Hydroxychloroquine, ההנחיות ממליצות על טיפול במעכבי ACE או ARB לכל החולים עם פרוטאינוריה של לפחות 0.5 גרם ליום, או יחס חלבון/קריאטינין מקביל.

המלצות אחרות כוללות שמירה על לחץ דם של 130/80 מ”מ כספית ומטה, טיפול בסטטינים לחולים עם ערכי LDL מעל 100 מ”ג לד”ל וייעוץ בנושאי הריון לנשים פוריות.

הקווים המנחים אינם בוחרים ב-Mycophenolate Mofetil או Cyclophosphamide כטיפול אינדוקציה בחולים עם מחלת כליות בשלב III/IV, ובמקום זאת, מציעים לרופאים אפשרות בחירה. עם זאת, הם מציינים כי Mycophenolate Mofetil עדיף על Cyclophosphamide בחולים שחורים והיספאנים. בכל החולים מומלץ על טיפול תוך-ורידי בסטרואידים במינון-גבוה למשך שלושה ימים, ולאחר מכן טיפול בפרדניזון במינון -0.5-1.0 מ”ג לק”ג ליום, עם הפחתת המינון לאחר מספר שבועות למינון היעיל הנמוך ביותר.

ההנחיות מציעות גם בחירה של טיפול אינדוקציה עם Cyclophosphamide: משטר Euro-Lupus במינון נמוך (טיפול תוך-ורידי במינון 500 מ”ג, אחת לשבועיים, למשך שישה שבועות) בלבנים ממוצא אירופאי; או משטר National Institute of Health במינון גבוה (500-1000 מ”ג למ”ר שטח גוף, כל חודש למשך שישה חודשים). מחקרים מצאו כי למשטרים אלו שיפור דומה בסימנים ובתסמינים של מחלת כליות על-רקע לופוס.

בחולים עם כשלון טיפול אינדוקציה מומלץ להחליף לאפשרות החלופית. רק לאחר שהחולים נכשלו הן תחת טיפול ב-Mycophenolate Mofetil והן תחת טיפול ב-Cyclophosphamide, ההנחיות מציעות מתן Rituximab או מעכבי קלצינאורין. מספר מחקרים הצביעו על תועלת למתן Rituximab לחולים עם Lupus Nephritis.

בחולים בהם חל שיפור ניתן להמשיך בטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (1-2 גרם ליום) או Azathioprine (2 מ”ג לק”ג ליום).

בחולים עם Membranous Lupus Nephritis בדרגה V מומלץ התחלת טיפול ב-Mycophenolate Mofetil (2-3 גרם ליום למשך שישה חודשים) עם פרדניזון (0.5 מ”ג לק”ג ליום למשך שישה חודשים). במידה וחל שיפור, מומלץ טיפול אחזקה ב-Mycophenolate Mofetil או Azathioprine. במידה ולא חל שיפור, יש להתחיל טיפול ב-Cyclophosphamide (500-1000 מ”ג למ”ר בחודש למשך שישה חודשים) עם טיפול בסטרואידים במינון-גבוה, לאחריו טיפול יומי בפרדניזון.

ההנחיות נוגעות גם לנושא הטיפול בנשים הרות. בנשים עם היסטוריה של מחלה בדרגה III ומעלה לא נדרש טיפול במידה ואין עדות לפעילות המחלה. באלו עם מחלה קלה מומלץ מתן Hydroxychloroquine (200-400 מ”ג ליום), ובאלו עם מחלה פעילה קלינית מומלץ מתן פרדניזון במינונים הנדרשים לדיכוי הפעילות, ובמידת הצורך, מתן Azathioprine (עד 2 מ”ג לק”ג ליום).

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology

לידיעה במדסקייפ