ממחקר מקרה-ביקורת עולה כי אין עדות לקשר בין חיסון כנגד שפעת פנדמית ובין היארעות מוגברת של תסמונת גיליאן-ברה (ובאנגלית, Guillain-Barre Syndrome).
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין חיסון כנגד שפעת ובין תסמונת גיליאן-ברה, והדבר אושר במקרים של חיסון כנגד שפעת החזירים בשנות השבעים של המאה הקודמת, אך מרבית המחקרים אינם תומכים בעליה משמעותית בסיכון עם חיסון כנגד שפעת עונתית. לאור הקשר הקודם בין חיסון כנגד שפעת H1N1, עלה חשש בנוגע לחיסון כנגד שפעת פנדמית משנת 2009.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים ממקרים של תסמונת גיליאן ברה (או הווריאנט שלה, תסמונת מילר-פישר) מכ-50 מיליון אנשים ממדינות ברחבי אירופה. לכל חולה בקבוצת המקרים התאימו החוקרים עד 25 ביקורות תואמות בתאריך האינדקס (תאריך הופעת תסמינים ראשונים), גיל, מין ומדינה. הם התמקדו בחשיפה לחיסון כנגד שפעת פנדמית במהלך חלון סיכון של יום אחד עד שישה שבועות לפני תאריך האינדקס.
החוקרים זיהו 154 מקרים של תסמונת גיליאן-ברה, מתוכם ל-104 הצליחו להתאים ביקורת אחת או יותר. תחלואה דמוית-שפעת בששת השבועות לפני תאריך האינדקס הייתה נפוצה בקבוצת המקרים עם קשר משמעותי להופעת תסמונת גיליאן-ברה (יחס סיכויים שנע בין 4.9 בבריטניה ל-13.9 בהולנד). חיסון Pandemrix היה החיסון הנפוץ ביותר בשימוש כנגד H1N1, ולא תואר קשר מובהק בין השימוש באחד החיסונים כנגד H1N1 ובין תסמונת גיליאן-ברה. החוקרים מצאו קשר בין החיסון ובין תסמונת גיליאן-ברה לפני תקנון הנתונים, אך לאחר התקנון לתחלואה דמוית-שפעת/זיהום בדרכי נשימה עליונות וחיסון כנגד שפעת עונתית, הקשר הפך לחסר-משמעות סטטיסטית (יחס סיכויים של 1.0).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי אין עליה משמעותית בסיכון לתסמונת גיליאן-ברה בעקבות מתן החיסון כנגד שפעת פנדמית H1N1. הם מזהירים כי הניתוח הסטטיסטי מוגבל ביכולתו להעריך באופן מלא את הסיכון וכי תתכן עליה בסיכון המקבילה לשלושה מקרים נוספים לכל מיליון אנשים, אך ייתכן גם כי עשוי למנוע עד מקרה אחד לכל מיליון אנשים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!