נוירואימונולוגיה

סיכון לטרשת נפוצה וחומרתה קשורים לגנוטיפ OAS1 (מתוך ה- Neurology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון Neurology ב- 3 באוגוסט, עולה כי חולי טרשת נפוצה מועדים יותר לשאת את וריאנט AA של הגן OAS1 (oligoadenylate synthetase 1) בהשוואה לנבדקים ללא המחלה.  בנוסף הגנוטיפ GG כרוך בהתלקחויות מועטות יותר ופעילות נמוכה יותר של המחלה בחולי טרשת נפוצה המטופלים באינטרפרון בתא.

החוקרים מציינים כי ממצאיהם עשויים להשפיע על החלטות טיפול עתידי עבור חולי טרשת נפוצה, כך שבסופו של דבר, פרופיל גנטי יזהה את חומרת המחלה ואת צפי התגובה לטיפול.

במחקר הנוכחי החוקרים השוו פיזור גנוטיפ OAS1 בקרב 401 חולי טרשת נפוצה (70% נשים, גיל ממוצע 32 שנים) עם 394 נבדקי ביקורת ללא עבר של טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית.  גנוטיפ GG נמצא ב- 37% מן החולים בהשוואה ל- 43% מקבוצת הביקורת.  גנוטיפ AA הודגם ב- 63% מן החולים בהשוואה ל- 57% מקבוצת הביקורת.

הודגם כי הגנוטיפ GG, אשר נקשר לפעילות אנזימטית גבוהה יותר, מופיע בשכיחות נמוכה יותר בחולי טרשת נפוצה בהשוואה לנבדקי ביקורת, בעוד שהגנוטיפ AA אשר נקשר לפעילות נמוכה יותר של OAS1, נמצא בשכיחות גבוהה יותר בחולי טרשת נפוצה.

החוקרים בדקו בנוסף חומרת מחלה בקרב 311 נבדקים עם טרשת נפוצה מסוג relapsing-remitting, אשר 198 מתוכם טופלו באינטרפרון בתא.  חולים אלו הוגדרו כחולים ללא התלקחויות, עם התלקחויות מועטות, או עם מחלה פעילה על אף טיפול.

עבור חולי טרשת נפוצה מסוג relapsing-remitting שנטלו אינטרפרון בתא, ל- 38% היה גנוטיפ AA, ול- 5% היה גנוטיפ GG.  בקבוצה נפרדת של 65 חולים עם מחלה פעילה מאוד, 34% היו הומוזיגוטיים ל- AA ואף לא אחד היה הומוזיגוטי ל- GG.

החוקרים הבחינו במגמה לפיה בקבוצה זו חולים עם מחלה קלה יותר היו יותר מועדים לבטא את הגנוטיפ GG, בעוד שאף אחד מן החולים במחלה חמורה לא ביטא את הגנוטיפ GG.

החוקרים מסבירים כי רווחת ההנחה לפיה אחוז מסוים מן האוכלוסיה הינו בעל נטייה גנטית לחלות בטרשת נפוצה, אשר מופעלת בעקבות זיהום נגיפי. 

יתכן כי שכיחות גבוהה של האלל A בחולי MS מצביעה על נטייה לאפופטוזיס של תאים נוגדי דלקת, דבר המוביל לתגובה דלקתית ממושכת ומוגזמת.

אינטרפרון בתא, תרופה לטיפול בזיהומים נגיפיים, הדגימה שפעול של הגן OAS. תגובה לתרופה זו ככל הנראה תלויה בגנוטיפים של OAS1.  באלו עם הגנוטיפ GG נראית תגובה טובה לטיפול, בעוד שאלו עם הגנוטיפ AA מייצרים גרסא מקוצרת של הגן OAS1, ועל כן אין שפעול תקין ומלא של הגן ותתכן תגובה טובה פחות לטיפול.

לדברי החוקרים, בעתיד, קביעת גנוטיפ תוכל לקבוע את ההתאמה של חולי טרשת נפוצה לטיפול, וכך גם לצמצם תופעות לוואי ע”י הימנעות ממתן אינטרפרון לאלו שלא צפויים להגיב לו.

החוקרים מדגישים כי גן ה- OAS1 אינו הראשון שנקשר לטרשת נפוצה.  גנים נוספים הקשורים לתהליכים חיסוניים וזיהומיים נבדקו, אולם לרוב לא הניבו תוצאות עקביות ולא כללו מדגמים גדולים דיים.

Neurology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה