נוירואימונולוגיה

גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חליפי למניעת מפרצות מוחיות (מתוך הכנס השביעי של Society of Neurointerventional Surgery)

מתוצאות מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי השביעי של SNIS (Society of Neurointerventional Surgery) עולה כי גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חליפי עשויים לספק הגנה מפני התפתחות וקרע מפרצות מוחיות בנשים.

המחקר נערך בעקבות עדויות משני מחקרים, מחקר International Subarachnoid Aneurysm ומחקר International Study of Unruptured Intracranial Aneurysm, לפיהם בנשים לאחר-מנופאוזה השכיחות הגבוהה ביותר של מפרצות מוחיות. החוקרים מצאו כי 70% מהמפרצות אירעו בנשים לאחר מנופאוזה, בגיל ממוצע של 52 שנים.

לדברי החוקרים, דרך הבנת הקשר האפשרי בין רמות אסטרוגן נמוכות ומפרצות, ניתן למקד את תחומי המחקר בתקווה לזהות טיפולים מניעתיים לנשים בסיכון למפרצות מוחיות.

בין השנים 2008 ו-2010, החוקרים בחנו קבוצה של 60 נשים עם מפרצות לאחר קרע (65%) או ללא קרע (35%). גילאי המשתתפים נעו בין 31-80 שנים. קבוצת ביקורת כללה 4,682 נשים שנבחרו באקראי, כמדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית. החוקרים ביקשו לבחון אם קיים קשר בין רמות אסטרוגן נמוכות ובין הסיכון למפרצות.

שתי הקבוצות היו דומות במספר מאפיינים, כולל הגיל הממוצע (53), ערכי BMI (27.1 בקבוצת המקרים  ו-25.2 בקבוצת הביקורת), גיל ממוצע בעת הופעת הווסת (13) ובשיעור הנשים עם היריון ראשון לאחר גיל 30 (10% בקבוצת המקרים ו-11% בקבוצת הביקורות).

ההבדל הגדול ביותר זוהה בנטילת גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונאלי חליפי. שיעור הנשים שנטלו גלולות למניעת היריון עמד על 60% בקבוצת המקרים, בהשוואה ל-77.6% בקבוצת הביקורות. כמו כן, שיעור טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 23.7% ו-44.8%, בהתאמה.

כאשר החוקרים ערכו השוואה של משך השימוש הממוצע, הם מצאו כי בקבוצת המקרים משך הטיפול בגלולות למניעת היריון עמד על 2.6 שנים, לעומת 5.2 שנים בקבוצת הביקורות.

הבדלים אלו בתכשירים המשפיעים על רמות אסטרוגן בדם היו מובהקים סטטיסטית, ומעידים כי בקרב נשים עם מפרצות מוחיות שכיחות נמוכה יותר של טיפול בגלולות למניעת היריון או טיפול הורמונאלי חליפי, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הממצאים עשויים לתמוך בהשערה לפיה הירידה ברמות אסטרוגן סביב הביוץ ובעיקר בעת המנופאוזה, עשויה לספק הסבר לשכיחות המוגברת של מפרצות מוחיות בנשים, בעיקר בעת המנופאוזה.

מתוך הכנס השביעי של Society of Neurointerventional Surgery

לידיעה ב-ScienceDaily

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה