מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Archives of Neurology עולה כי ויטמין E עשוי למלא תפקיד בשינוי המהלך של דמנציה. לדברי החוקרים, בהשוואה לנבדקים עם הצריכה הנמוכה ביותר של הוויטמין, אלו שהראו את הצריכה הרבה ביותר שלו היו בעלי סיכון נמוך ב-25% להתפתחות דמנציה.

החוקרים מסבירים כי כאשר בטא-עמילואיד, הסמן למחלת אלצהיימר, מצטבר במוח, מתחיל ככל הנראה תהליך דלקתי המייצר רדיקלים של Nitric oxide (NO) ובהמשך מביא להשפעות נוירודגנרטיביות. לדבריהם, ויטמין E הינו אנטיאוקסידנט חזק המסיס בשומן אשר עשוי לסייע בעיכוב הפתוגנזה של דמנציה. על בסיס ממצאי מחקרם זה, מציעים החוקרים כי יתכן ואנטיאוקסידנטים תזונתיים משפיעים על השלבים המוקדמים של דמנציה.

החוקרים מוסיפים כי ויטמין E מצוי בדגנים מלאים, ביצים, חלב, אגוזים וגרעינים, אבוקדו, תרד ושמני ירקות שאינם מחוממים. מחקר ה-Rotterdam מצא בעבר כי צריכה רבה יותר של ויטמין E וויטמין C הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה ומחלת אלצהיימר.

כעת ביקשו החוקרים לבצע מעקב ארוך טווח של מחקר Rotterdam, ובו עקבו אחר המשתתפים למשך 9.6 שנים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי ומבוסס-האוכלוסייה כלל 5,395 אנשים שלא סבלו ממחלה בתחילת המעקב.

החוקרים מדווחים כי 465 נבדקים פיתחו דמנציה במהלך המעקב, ומהם 365 אובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר. הם מצאו כי צריכה גבוהה יותר של ויטמין E בתזונה הייתה קשורה עם סיכון ארוך טווח נמוך יותר להתפתחות דמנציה. לא כך היה עבור ויטמין C, בטא-קרוטן או Flavonoids, הם מציינים.

לדברי החוקרים, ממצאים אלו עומדים בסתירה לממצאי מחקרים קודמים, אשר הציעו כי קיים קשר בין צריכת ויטמין C ובין הסיכון לדמנציה. הם מבהירים כי התוצאות היו מתונות בלבד, עם יחס סיכון של 0.66 (95% CI = 0.44-1.00). לדבריהם, ההסבר הסביר ביותר לממצאים הינה יד המקרה, ואולם הסבר אפשרי נוסף הינו כי צריכת ויטמין C עשויה להיות חשובה רק בשלבים מאוחרים יותר של התפתחות דמנציה. עם זאת, זה האחרון פחות סביר לטענתם מאחר ומחקרים קודמים הציעו כי אנטיאוקסידנטים תזונתיים משפיעים על השלבים המוקדמים של הפתוגנזה של דמנציה.

החוקרים מוסיפים כי לאחר תקנון לערפלנים אפשריים כגון גיל, רמת השכלה, גנוטיפ Apolipoprotein E ε4, אנרגיה כוללת, צריכת אלכוהול, הרגלי עישון, מדד מסת הגוף (BMI) ושימוש בתוספי תזונה, נמצא כי צריכה רבה יותר של ויטמין E בתחילת המעקב הייתה קשורה בסיכון ארוך טווח נמוך יותר להתפתחות דמנציה.

מומחית בתחום אשר נתבקשה להגיב לפרסום הדברים מציינת כי ה-National Institutes of Health (NIH) קורא לעריכת מחקרים פרוספקטיביים ארוכי טווח מעין זה מזה זמן רב. לדבריה, אלו הם מחקרים חשובים, וזה הנוכחי נערך בידי קבוצה מצוינת, בינלאומית ובעלת שם.

המומחית מוסיפה כי הממצאים הינם ראשוניים בלבד, וכי מוקדם מכדי שניתן יהיה לנסח בעקבותיהם המלצות ספציפיות ביחס לצריכת ויטמין E. בנוסף, היא מזכירה כי לצריכה עודפת של ויטמין זה תתכן השפעה קרדיווסקולארית שלילית. היא מסכמת כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום במטרה להעריך את הקשר בין צריכה תזונתית של אנטיאוקסידנטיים ובין הסיכון להתפתחות דמנציה, לרבות נקודות זמן שונות בהן צריכתם עשויה לשנות סיכון זה.

Arch Neurol. 2010;67:819-825

לידיעה במדסקייפ