נוירואימונולוגיה

חלק מנוטלי התרופות האנטי אפילפטיות מפתחים הפרעות בבלוטת התריס (מכנס ה- American Academy of Neurology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בכנס ה- American Academy of Neurology, עולה כי כשליש מנוטלי התרופות האנטי אפילפטיות מפתחים הפרעות בבלוטת התריס.

החוקרים מציינים מחקרים שבוצעו בעבר והראו כי רמות תירוקסין יורדות עם השימוש ב- carbamazepine וב- phenytoin, ומחקרים אחרים שהראו כי valproate מעלה רמות TSH (thyroid-stimulating hormone).

במחקר הנוכחי נבדקו 300 חולי אפילפסיה.  כל החולים נטלו תרופות אנטי אפילפטיות, ואלו שסבלו ממצבים אחרים שעשויים היו לגרום להפרעות בבלוטת התריס הוצאו מן המחקר.  במסגרת המחקר צפו החוקרים בהפרעות בבלוטת התריס.

מתוצאות המחקר עולה כי valproate הייתה התרופה האנטי אפילפטית שהייתה כרוכה במירב ההפרעות בבלוטת התריס.  תרופה זו נקשרה בעליה ברמות TSHמעל 6.6 (P = .001).  carbamazepine בטיפול רב תרופתי הורידה משמעותית רמות תירוקסין מתחת ל 62.01 (P = .008).

יש לציין כי חלק מהחוקרים הציעו קשר בין תת תריסיות תת קלינית ובין מוות לא צפוי בחולי אפילפסיה.  הסיבה לכך נעוצה בסיכון הקרדיו-וסקולארי המוגבר המופיע בתת תריסיות תת קלינית.  החוקרים מוסיפים כי יתכן שהפרעות קצב לבביות בזמן הפרכוסים וביניהם, או העברת פעילות אפילפטית דרך מערכת העצבים האוטונומית ללב, משחקות גם הן תפקיד באירוע מוות בלתי צפויים בחולים אלו.

על אף שחלק משאלות החוקרים לא נענו, הם ממליצים לערוך סקירה לתפקודי תריס וטיפול בהפרעות שיימצאו.

המומחים מציינים כי קשר בין תרופות אנטי אפילפטיות והפרעות בבלוטת התריס ידוע, אולם קשר זה מדווח בשיעורים גבוהים מהצפוי במחקר זה.  לדבריהם, מחקר זה היה מוגבל לאור העדר קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים.  הם מוסיפים כי על הנוירולוגים להיות מודעים לשינויים הביוכימיים שעשוי ליצור הטיפול האנטי אפילפטי, אולם לגבי השלכות קליניות הם מבקשים מחקר נוסף.  מחקר כזה, לטענתם, צריך להיות פרוספקטיבי, למדוד תפקודי תריס לפני טיפול ואחריו, להתמקד בטיפול יחיד, לכלול קבוצת ביקורת, ולהתחשב בערפלנים פוטנציאליים.

מתוך כנס ה- American Academy of Neurology ה- 62, שנערך באפריל 2010 בטורונטו, קנדה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pain and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Rimegepant (נורטק) מהווה טיפול בטוח ונסבל היטב במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל אלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עלולים להגביל את אפשרויות הטיפול כנגד מיגרנה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה