הודעת בילינסון

ישראל היא השנייה מחוץ לגבולות ארצות הברית שביצעה את טיפול מורכב זה

עד כה בוצעו פחות מ-30 השתלות כאלו בשלושה מרכזים בעולם,

אחד מהם הוא בילינסון

תרומת הכליה ומח העצם בוצעה מאחותו של המושתל

השתלת מח העצם  פותרת את החולה מהצורך במתן תרופות נוגדות דחייה

אותן החולים נוטלים כל חייהם

פרופ’ איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון: מצבו של המטופל טוב,

הורדנו את מינון התרופות בהדרגה עד למצב שהוא לא יזדקק לתרופות כלל.

זו פריצת דרך מדהימה עבור חולים, תחילתו של עידן חדש בו יעברו השתלה

ללא צורך בנטילת תרופות

בבילינסון בוצעה השתלה ראשונה מסוגה בישראל, שכמותה בוצעו רק בעוד מספר מצומצם של מרכזים בעולם מלבד בילינסון. את התהליך הרפואי המורכב הוביל פרופ’ איתן מור מנהל מחלקת השתלות בבילינסון יחד עם ד”ר משה ישורון מנהל היחידה להשתלות מח עצם במרכז דוידוף בבילינסון.

אחת הבעיות המרכזיות בהשתלת איברים זו היא הסכנה שהגוף של הנתרם יידחה את האיבר של התורםמאחר ומדובר למעשה באיבר זר שמערכת החיסון של המושתל עלולה לדחות. למניעת דחיית האיבר המושתל, חייב החולה המושתל ליטול תרופות נוגדות דחייה כל ימי חייו. תרופות אלה חושפות את הנוטל אותן לתופעות לוואי רבות כולל זיהומים, סכרת, יתר לחץ דם, בריחת סידן ועליה בסיכון לתחלואה  בסרטן. שנים רבות חיפשו חוקרים דרכים לחסוך את הצורך בנטילת תרופות נוגדות הדחייה על מנת להקטין את הסיכונים שכרוכים בנטילתן, ולאפשר למושתלים חיים בטוחים יותר ובאיכות טובה יותר.

פרופ’ איתן מור: “כל מושתל חייב לאחר ההשתלה ליטול תרופות נוגדות דחייה כל ימי חייו. המטרה בטיפול פורץ דרך זה היתה לגרום לכך שמושתל הכליה לא יאלץ לקחת תרופות נוגדות דחייה כל החיים. זו בשורה משמעותית לחולים שתשנה את כל המהלך הטיפולי ותשפר בצורה מהפכנית את איכות חייהם של המושתלים”.

ישראל היא המדינה השנייה מחוץ לארצות הברית שביצעה את הטיפול המורכב זה.  עד כה נעשו פחות מ-30 השתלות כאלו בשלושה מרכזים בעולם, אחד מהם הוא בילינסון.

פרופ’ מור, ד”ר ישורון ופרופ’ אייל פניג, מנהל היחידה לרדיותרפיה במכון האונקולוגי במרכז דוידוף שלמדו את ההליך בארה”ב, הביאו אותו לישראל על מנת לתת למושתלים תקווה לא רק לחיים אלא גם לאיכות חיים טובה יותר.

“לפני מספר שנים הצליחו רופאים בסטנפורד להשתיל במקביל כליה ומח עצם שמקורם מאותו בן משפחה בחולה. השתלת מח העצם שמקורו בתורם הכליה בגופו של הנתרם אפשרה למערכת החיסון החדשה של הנתרם לפתח “סבילות” כנגד הכליה המושתלת, ובכך למנוע דחייה פוטנציאלית של הכליה. “מסביר פרופ’ איתן מור מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון “בהשתלה שכזו יוצרים מצב של דו קיום בין התאים של התורם והנתרם. בדרך כלל, בהשתלות מח עצם למחלות ממאירות, משמידים את תאי מערכת החיסון של  המושתל החולה ומחליפים אותם בתאי מערכת חיסון חדשה של התורם. מערכת החיסון החדשה שמקורה בתורם עלולה לתקוף את גופו של המושתל ואף להביא למותו . כדי למנוע את הסיבוך הזה בהשתלה משולבת של כליה ומח עצם, מח העצם שנאסף מן התורם, עובר עיבוד מיוחד בטרם יינתן לחולה המושתל “.

אנחנו יוצרים מצב שמערכות החיסון של החולה והתורם חיות בשלום זו לצד זו ללא שתתקופנה זו את זו. קיום של שווי משקל חיסוני כזה מאפשר לחולה להפסיק ליטול את תרופות נוגדות הדחיה כעבור מספר חודשים מן ההשתלה, ללא סכנה של דחיית השתל.  

השתלות כאלו נעשו במקרים בודדים בעולם . הטיפול בישראל בוצע לפני כחודשיים בבילינסון בגבר כבן חמישים מאזור המרכז שהיה זקוק לתרומת כליה אותה קיבל מאחותו. “חודש לפני השתלת הכליה אספנו מן האחות התורמת תאי אב שמקורם ממח העצם שלה. התאים עברו עיבוד מיוחד בו הפרדנו את תאי מערכת החיסון ה”תוקפניים” והקפאנו את השתל המעובד עד למועד ההשתלה” מסביר ד”ר משה ישורון מנהל היחידה להשתלות מח עצם מרכז דוידוף בבילינסון. יום לאחר שהכליה שנקצרה מן האחות הושתלה בגופו של אחיה, התחלנו בהכנת האח להשתלת מח עצם. הכנה זו כללה הקרנה למערכת הלימפה של המושתל בשילוב עירוי נוגדנים ותרופות נוגדות דחייה.

“לאחר עשרה ימים שבהם החולה המושתל עבר הכנה הפשרנו את השתל ונתנו אותו בעירוי למושתל” מוסיף ד”ר ישורון.

פרופ’ אייל פניג מנהל היחידה לרדיותרפיה במכון האונקולוגי במרכז דוידוף: ” כשבוע טרם השתלת הכליה, עבר החולה תהליך של תכנון של קרינה לכל מערכת הלימפה. 24 שעות לאחר ההשתלה עבר החולה את הטיפול הקרינתי למערת הלימפה, תוך הקפדה על הגנה מלאה לכליה החדשה. מטרת הטיפול היתה למנוע את דחיית הכליה, בנוסף לטיפולים במח העצם. התהליך הצריך שיתוף פעולה של פיזיקאים וטכנאי קרינה.”

חודש לאחר ההשתלה ניתן לזהות בדמו ובמח העצם של המושתל תאי מערכת חיסון מקוריים שלו לצד תאי מערכת חיסון שמקורם מן התורם.  בהדרגה מפחתים את המינון של התרופות נוגדות הדחייה.  “נכון להיום, מצבו של המטופל מצוין. במידה והכל יתנהל לפי התכנית, אנחנו מתכננים להפסיק בהדרגה את התרופות נוגדות הדחייה בעוד כ- 4 חודשים. תוך מספר חודשים נגיע למצב שבו אדם מסתובב עם כליה של אדם אחר ללא שום צורך בנטילת תרופות. זה בלתי נתפס” מסכם פרופ’ מור.

בשלב הזה מדובר על תרומה של קרובי משפחה עם סיווג רקמות בהתאמה טובה והטיפול מיועד לתרומה של כליה ואונת כבד תרומות מאדם חי מפני ששיטת ההשתלה מתרומות איברים מן המת שונות מאוד.