במהלך סוף השבוע פנה אלי ידיד אשר בנו נמצא בטירונות באחת מיחידות החי”ר. בנו היה ספורטאי אשר מורגל במאמצים פיזיים. לדברי הבן, החיילים אינם מקבלים מספיק מזון. השבוע חיו על מנות קרב ( מובן שזה חלק מהאימונים ומובן שאמורות לספק את מכלול הצרכים התזונתיים היומיים של החיילים) לדבריו לא היה מספיק ובמהלך השבוע האחרון איבד מעל  2 ק”ג ממשקלו. עוד סיפר החייל כי אסור להם להביא מזון כלשהו מהבית ואם יביאו ירותקו שבת. אפשר להבין כי יש מצבים בהם הצבא רוצה לשמור על שיוויון, אבל אז האחריות שלו על תזונת החיילים, הנה מוחלטת.

דיווחים דומים על שבועות ארוכים בהם התפריט מבוסס ימים מרובים על נקניקיות ושוב נקניקיות, העדר יוגורטים או אפילו לבן מהתפריט ועוד ועוד, קבלתי גם מחיילים מיחידות חי”ר אחרות ולא באופן חד פעמי.

חשוב לי להדגיש כי החלטתי להעלות את הבעייה על הכתב לאור חשיבותה, אבל לא בדקתי ובודאי לא הוסמכתי לבדוק נושא זה לעומק. יחד עם זאת כאשת מקצוע בתחום התזונה וכאזרחית אכפתית

חשוב להאיר את חשיבות התזונה בכלל ובצבא בפרט. העובדה שהצבא אחראי על בריאות החיילים ובתוך כך על תזונתם, הנה בעלת השלכות מרחיקות לכת.

התזונה מוכחת כיום כמרכיב מרכזי בהיווצרות כ 60% מהתחלואים המרכזיים או לחילופין במניעתם. כמובן העובדה שהצבא אחראי על תזונת החיילים משמעותה שעליו להבטיח שתזונת החיילים תספק את מכלול הרכיבים התזונתיים בהתאם להמלצות העולמיות, על בסיס יומי! זאת באמצעות סל מזון בריא גם הוא, בהתאם להמלצות ואלה כמובן צריכות לתת מענה לעומסי הפעילות הגופנית. האחריות של הצבא דומה למעשה לאחריות יצרן המייצר “מזון כולי” מזון המספק את מכלול הרכיבים התזונתיים, אשר בהעדר ולו גם אחד מהם, עלולה להפגע בריאות הניזונים מהם. תפריט החיילים לצורך העניין הינו “תפריט כולי” ואם התפריט חסר, בהכרח הדבר יפגע בבריאות החיילים אם כחסר מיידי ( אשר עלול לפגוע בתפקוד המיידי ) או כחסר מצטבר אשר עלול להתבטא בהמשך. מצבים חוזרים ונשנים של חסר מזון חלקי, תפריט לא מגוון או לחילופין תפריט המבוסס על מזונות אשר מוכחים כמזיקים (כדוגמת נקניקיות) מהווים סיבה לדאגה ולטיפול מעמיק בנושא, אשר יבטיח שכל החיילים יקבלו תזונה בריאה ומספקת.

ייתכן שבסיס התפריט אולי מאוזן, אבל למובילי הצבא וחיל הרפואה אחריות לוודא שבראש ובראשונה החיילים הקרביים, אלה שבמהלך שנות שרותם מגיעים מעט הביתה, עומדים בראש המאמץ – גם הגופני ותלויים לגמרי במזון המסופק ע”י הצבא,  יהיו בראש שרשרת המזון ולא באחריתו.

מזון לא מספיק או לא עונה על ההמלצות הבריאותיות (מבחינת מכלול הרכיבים התזונתיים והגיוון) מהווה מרכיב מרכזי המשפיע על איכות התפקוד של החיילים ובודאי על בריאותם בהווה ובעתיד.

דחוף שנושא זה ייקבל את המקום הראוי לו בקרב מובילי הצבא ומובילי הבריאות בצבא, ייבדק מיידית בכל הרמות ותבנה תוכנית המבטיחה אספקת תזונה בריאה, מגוונת ומספקת לכלל החיילים ובראשם לחיילים הקרביים, על בסיס יומי ובר קיימא.  חשוב שדיאטנים ישולבו כגורם מרכזי בבניית התוכנית ויהיו מעורבים כגורם קבוע בפיקוח על יישומה והפיכתה לברת קיימא, בכל היחידות בצבא ובראשם ביחידות הלוחמות.