מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting עולה כי השימוש בסטטינים בקרב חולים קרדיולוגיים שאינם מאושפזים, ובייחוד נשים, היה קשור בשיעור נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולאריים ארוכי טווח.

לדברי החוקרים, שמו לב כי לאורך העשורים האחרונים חלה ירידה דרסטית במספר האירועים הקרדיווסקולאריים, לרבות ניתוחי מעקפים (Coronary artery bypass grafts, CABG), אוטמים לבביים ושימוש בתומכנים. הם שיערו כי מגמה זו עשויה לנבוע מהשינוי שחל באופן הטיפול בחולים, עם שימוש רב יותר בחסמי בטא, חסמי ACE וסטטינים.

על מנת לבחון שמא סטטינים הם האחראים על הורדת ההיארעות של אוטמים לבביים, צנתורים (Percutaneous coronary interventions, PCI) או ניתוחי מעקפים, סקרו החוקרים את גיליונותיהם הרפואיים של 305 חולים אשר לא קיבלו סטטינים במהלך השנה הראשונה לטיפול במרפאה קרדיולוגית, אולם טופלו בתכשירים אלו מאוחר יותר.

החוקרים מדווחים כי מבין 305 החולים, 217 היו גברים ו-88 נשים, עם גיל ממוצע של 74 שנים. הם חישבו את התוצאות הקליניות ארוכות הטווח לרבות שיעורי ההיארעות של MI, PCI ו-CABG תוך התייחסות למועד התחלת השימוש בסטטינים. משך המעקב הממוצע אחר החולים היה 66 חודשים לפני השימוש בסטטינים ו-66 חודשים לאחר התחלתו (ללא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות).

לפני השימוש בסטטינים, מציינים החוקרים כי MI אירע ב-31 מבין 305 החולים  (10%), בעוד שלאחר התחלת השימוש בהם אירעו מקרי MI חדשים ב-13 מבין 305 החולים (4%; p<0.01). באופן דומה, PCI בוצע ב-66 מבין 305 החולים (22%) לפני התחלת השימוש בסטטינים לעומת 41 מבין 305 (13%) לאחריו (p<0.01). ניתוח CABG בוצע ב-56 חולים (18%) וב-20 חולים (7%), בהתאמה (p<0.001).

החוקרים טוענים כי למיטב ידיעתם טרם נבדקו ההשפעות של סטטינים לאורך זמן כה רב. הם מסיקים מתוצאות מחקרם זה כי סטטינים הינם ככל הנראה קבוצת התרופות הפוטנטית ביותר בנמצא לטיפול בחולים עם מחלת לב כלילית.

מומחה בקרדיולוגיה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי הממצאים אכן מאוד סוגסטיביים, אם כי מחקר פרוספקטיבי או אפילו מחקר מקרה-ביקורת שיערכו בשאלה זו יוכלו בוודאי לסייע בשלילת גורמים משפיעים אחרים. הוא סבור כי מחקר זה לא היה די חזק, לאור העובדה כי איננו מחקר פרוספקטיבי וכי לא בוצע בהקצאה אקראית של המטופלים במטרה לנסח המלצה ספציפית ביחס לשימוש בסטטינים, ועם זאת המחקר מעלה לדבריו שאלה ביחס להשפעות פליאוטרופיות אפשריות של קבוצת תרופות זו.

באותו עניין, נזכיר מחקר נוסף אודותיו דיווחנו לאחרונה אשר הוצג בכנס השנתי של ה– American Society of Anesthesiologists (ASA), ולפיו קיים קשר בין טיפול טרום–ניתוחי בסטטינים ובין ירידה בתמותה לאחר ניתוח מעקפים.

מתוך הכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting אשר נערך בוונקובר בחודש נובמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ