מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-21 באוקטובר 2010 ב- Journal of the American Society of Nephrology, עולה כי מדידת רמות המוציסטאין, אלדוסטרון ו- B-type natriuretic peptide (BNP) בדם עשויה לזהות מטופלים הסובלים מסיכון מוגבר למחלת כליות כרונית (Chronic kidney disease, CKD) ומיקרואלבומינוריה.
החוקרים כותבים כי 13% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה”ב סובלת מ-CKD, המהווה בפני עצמה גורם סיכון למחלה קרדיווסקולארית. הם מציינים כי לרוב נעשה שימוש במדידת קריאטינין על מנת לעקוב אחר התפקוד הכלייתי, אך בפגיעה כלייתית מוקדמת לא בהכרח יחול שינויי בערכי הקריאטינין. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הקשר בין 7 סמנים ביולוגיים ובין CKD ומיקרואלבומינוריה: CRP, אלדוסטרון, BNP, Plasminogen-activator inhibitor type 1(PAI-1), פיברינוגן והומוציסטאין.
המדגם כלל 2,345 משתתפים ממחקר ה- Framingham Offspring Study ה-6, שנערך בשנים 1995-1998. החוקרים בדקו את הקשר בין רמות 7 הסמנים שצויינו מעלה, ובין הופעה חדשה של CKD או מיקרואלבומינוריה בשנים 2005-2008. CKD הוגדר כקצב סינון גלומרולרי (Glomerular filtration rate, GFR) מוערך נמוך מ-60 מ”ל/דקה/1.73 מ2, ומיקרואלבומינוריה הוגדרה כיחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 25 מ”ג/ג’ ומעלה בנשים, או 17 מ”ג/ג’ ומעלה בגברים.
החוקרים מדווחים כי 213 משתתפים פיתחו מיקרואלבומינוריה ו-186 משתתפים פיתחו CKD במהלך מעקב ממוצע בן 9.5 שנים. בניתוח רב-משתני נמצא קשר בין פאנל הסמנים ובין CKD (p<0.001) ומיקרואלבומינוריה (p=0.003). מהתוצאות עולה כי רמות ההומוציסטאין, אלדוסטרון ו-BNP נקשרו בצורה מובהקת להופעת CKD, וכי הערכים הלוגריתמיים של 3 סמנים אלו נקשרו באופן מובהק להופעת מיקרואלבומינוריה. לדברי החוקרים, מדידת הסמנים שיפרה את יכולת הניבוי של CKD ומיקרואלבומינוריה, והובילה לשיפור של 7% בסיווג הסיכון.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי המוצא אירופאי של המשתתפים מגביל את יכולת ההכללה של התוצאות, היעדר מדד זהב להערכת ה-GFR, וכי לא נערכה מדידה של ערכי Cystatin C, שהינו סמן נוסף ל-CKD.
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי רמות ההומוציסטאין, אלדוסטרון ו-BNP בדם מאפשרות לנבא בצורה טובה יותר את הסיכון ל-CKD ומיקרואלבומינוריה, מעבר ליכולת של גורמי הסיכון המסורתיים. הם מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים, על מנת להעריך האם קיים קשר סיבתי בין הומוציסטאין ובין CKD, והאם צמצום רמות ההומוציסטאין עשוי לצמצם את הסיכון ל-CKD. כמו כן, יש לבחון האם טיפול המכוון למסלולי ה-BNP והאלדוסטרון עשוי לצמצם את הסיכון ל-CKD ומיקרואלבומינוריה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!