מאת ד”ר מיכל איזנשטט
סקירה אפידמיולוגית שפורסמה לאחרונה מעלה כי הימצאות מחלת כליות כרונית בחולי אי ספיקת לב סיסטולית המטופלים שלא במסגרת אשפוז (HF disease management programme HFDMP) הינה גבוהה, כאשר יותר מאחד לארבעה חולים סובל מכך.
כמו כן לחולי מחלת כליות כרונית שיעורי שרידות משמעותית נמוכים יותר בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות כרונית.
האפידמיולוגיה של חמשת שלבי מחלת כליות כרונית באי ספיקת לב סיסטולית תוארה בחולים לבנים מאושפזים, כאשר לא היה די מידע באשר לחולים שחורים והיספניים שטופלו שלא במסגרת אשפוז.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה השוואת ההימצאות של חמשת השלבים לפי גזע, תרבות ומין באוכלוסית חולי אי ספיקת לב סיסטולית בקהילה, ולהעריך את השפעת התחלואה הכלייתית על תמותה.
המחקר הנוכחי מסוג מחקר פרוספקטיבי גייס 1,301 חולים אשר השתייכו ל- HFDMP, והיו בעלי ejection fraction קטן או שווה ל- 40% לפי אקו לב. ערך ה- GFR (glomerular filtration rate) חושב לפי ה- Modification of Diet in Renal Disease Study equation.
הנבדקים סווגו לחמש קטגוריות מחלת כליות כרונית עפ”י מערכת הסיווג של ה- National Kidney Foundation.
338 חולים (26%) נמצאו כסובלים ממחלת כליות כרונית. אלו עם מחלת כליות כרונית היו מבוגרים יותר, היה סביר יותר שיהיו היספניים, בעלי השכלה נמוכה יותר, בעלי דרגה III לפי ה- New York Heart Association, וכן סבלו יותר מיתר לחץ דם סיסטולי וסוכרת. לא הודגמה חשיבות סטטיסטית לגיל.
שרידות נמצאה מופחתת בקרב אלו שסבלו ממחלת כליות כרונית.
Eur J Heart Fail. 2010;12(8):861-865
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!