הגברת צריכת אשלגן תורמת להפחתת לחץ דם/מאמר אורח מאת שרון דבוש חלילי (*)

רובנו מודעים לכך שצריכה עודפת של נתרן מהווה גורם עיקרי ללחץ דם גבוה, אולם  מסתבר שנתרן אינו הגורם היחידי לכך. עם התקדמות המחקרים בנושא לחץ דם, הולך ומתבסס הקשר בין צריכה גבוהה של אשלגן לבין הפחתת לחץ הדם.  מחקר DASH , שבו נבדקה השפעתה של התזונה בשלמותה על לחץ הדם, הצליח להוכיח כי הטיפול ביתר לחץ דם צריך לכלול התייחסות לעוד מרכיבים תזונתיים מלבד הנתרן. בין הרכיבים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על לחץ הדם היה גם המינרל אשלגן ( 1). גם מחקרים נוספים הראו כי צריכה גבוהה של אשלגן  קשורה להפחתת לחץ דם, מורידה רגישות לנתרן ומקטינה סיכון לאבני כליה ( 2).

התזונה המערבית מתבססת על צריכת מזונות מעובדים ונחשבת לתזונה עתירת נתרן. מסתבר שכאשר צורכים כמויות גבוהות של נתרן חשוב במיוחד להגביר  גם את צריכת האשלגן  שכן צריכה גבוהה שלו יכולה להפחית נזקים הנגרמים מצריכה עודפת של נתרן כגון עלייה בלחץ דם והברחת סידן בשתן.

מחקרים רבים  מדגישים כי  הפחתת כמות הנתרן בתפריט היא חשובה אבל  היחס בין נתרן לאשלגן חשוב לא פחות. אבותינו הקדמונים , אשר ניזונו מעיקר מפירות ,ירקות, אגוזים וגרעינים צרכו תפריט בו כמות האשלגן הייתה גבוהה פי 7 לעומת כמות הנתרן. לעומת זאת בתרבות האכילה המערבית המתועשת התהפך היחס וההערכה היא שכיום אנו צורכים פי 3 יותר נתרן לעומת אשלגן. המומחים בתחום טוענים כי העלאת  היחס בין צריכת אשלגן לצריכת נתרן בתפריט מהווה הישג בריאותי וככל שצריכת האשלגן בתזונה עולה ביחס לצריכת הנתרן כך פוחת לחץ הדם והסיכון למחלות כרוניות נוספות(3-6).

האשלגן, או בשמו הלועזי פוטסיום, הינו מינרל חיוני. הוא חשוב ביותר לשמירת מאזן הנוזלים בגוף, להעברת מסרים עצביים ולתפקוד תקין של השרירים, כולל שריר הלב.

עד לפני שנים אחדות לא הייתה  קיימת המלצה רשמית וחד משמעית הנוגעת לצריכה של אשלגן וההנחה המקובלת הייתה כי תזונה המשלבת צריכה של ירקות ופירות מספקת את דרישות הגוף למינרל זה. בשנת 2004 פורסמו לראשונה ערכי ייחוס לצריכה תזונתית עבור אשלגן ומהן עולה כי הדרישה היומית למבוגרים גבוהה פי 2  ויותר ממה שנהוג היה לחשוב עד אז. בנוסף , היות ולא נתגלו תופעות לוואי ברמות גבוהות של צריכת אשלגן ממזון , לא נקבע עבורו גבול מרבי לצריכה. כלומר, בניגוד למינרלים רבים אחרים, וועדת המומחים  של  האקדמיה האמריקאית למדעים…. לא מצאה לנכון להמליץ על כמות צריכה מרבית מומלצת עבור אשלגן . עובדה זו מעידה  על בטיחותו של מינרל זה. כמו כן, מסיסותו הגבוהה במים מאפשרת לכליה להפריש  ביעילות עודפים בשתן ולפיכך עבור אנשים בריאים אין חשש להצטברות של אשלגן בדם כתוצאה מצריכה גבוהה של אשלגן במזון או בתוסף אך תפקודי כליה לקויים עלולים להפריע לסילוק יעיל של אשלגן (2).

האשלגן מצוי ברוב המזונות שאנו אוכלים, בעיקר בפירות וירקות אך גם במוצרי בקר ועוף , במוצרי חלב וכן בקפה , תה וקקאו.  דוגמאות למזונות עשירים במיוחד באשלגן :פירות יבשים, עגבניות , בננות , תפוחי אדמה , אבוקדו , שעועית לבנה, שוקולד. מקור נוסף להגברת צריכת אשלגן בתפריט יכול להיות שימושבתחליפי מלח על בסיס אשלגן . היות ולאשלגן יש טעם מלוח, הוספת מלחי אשלגן למלחי נתרן מפחיתה את הכמות היחסית של הנתרן בתערובת ועדיין שומרת את הטעם המלוח שלה.


מקורות :

  • Appel LJ. et al. A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. DASH Collaborative Research Group.

  • Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Potassium. Dietary Reference Intakes for Water, Potassium, Sodium, Chloride, and Sulfate. Washington, D. C.: National Academies Press; 2004:173-246. 

  • Young DB, Lin H, McCabe RD. Potassium’s cardiovascular protective mechanisms. Am J Physiol. 1995;268(4 Pt 2):R825-837. 

  • Whelton PK, He J, Cutler JA, et al. Effects of oral potassium on blood pressure. Meta-analysis of randomized controlled clinical trials. JAMA. 1997;277(20):1624-1632. 

  • Hajjar IM, Grim CE, George V, Kotchen TA. Impact of diet on blood pressure and age-related changes in blood pressure in the US population: analysis of NHANES III. Arch Intern Med. 2001;161(4):589-593. 

  •      He FJ, MacGregor GA. Beneficial effects of potassium on human health. Physiol Plant. 2008 Aug;133(4):725-35

  • (*) דיאטנית קלינית R.D., יועצת מדעית ל”חברת המלח לישראל”,  חברת המלח לישראל, יצרנית ובעלת מותג “מלח הארץ”, (המכיל לפי הודעת הייצרן  50% מכמות הנתרן במלח רגיל)

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

      רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

      בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

    • מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

      מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity עולה קשר בין ריכוז גבוה יותר של ויטמין A בדם ובין סיכון גבוה יותר לסוכרת הריונית, גם בנוכחות ערכי ויטמין A בטווח התקין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין רמות ויטמין A ובין הסיכון לסוכרת הריונית אינו מובן היטב ואין מחקרים פרוספקטיביים בנושא. […]

    • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

      שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

      שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

    • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

      החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

    • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

      צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

      בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

    • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

      יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

      בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה