סוכנות CADTH (Canadian Agency for Drugs and Technologies in Health) ערכה מחקר חדש להערכת הבטיחות והתועלת הקלינית של תיאזידים בחולים עם יתר לחץ דם ותפקוד כלייתי ירוד ומדווחת כי אין מקום להמליץ על מתן תיאזידים כטיפול קו-ראשון בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי.
החוקרים הגדירו תפקוד כלייתי ירוד בנוכחות פינוי קריאטינין או eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) של מתחת ל-30 מ”ל לדקה. בחיפוש בספרות הרפואית זיהו החוקרים מחקר אקראי-מבוקר אחד ושני קווים-מנחים.
החוקרים לא מצאו עדות רבה לתועלת והבטיחות של תיאזידים בטיפול בחולים עם תפקוד כלייתי ירוד. מחקר אחד מצא כי בחולים עם פינוי קריאטינין של מתחת ל-40 מ”ל לדקה, ההשפעה של Hydrochlorothiazide (דיזותיאזיד) כנגד לחץ הדם הייתה דומה לזו של Furosemide (פוסיד) בלבד, או טיפול משולב בשני המשתנים הללו. מתן כל אחד מהמשתנים הללו בנפרד, או בשילוב, לוותה בירידה בערכי GFR, אך הסיבה לכך לא דווחה במחקר.
הנחיות מבוססות-ראיות שכללו המלצות בנוגע לבחירת משתנים בחולים עם תפקוד כלייתי ירוד, אינן תומכות במתן תיאזידים כטיפול קו-ראשון בחולים עם פינוי כלייתי מתחת ל-30 מ”ל לדקה, או באלו עם ערכי קריאטינין בדם של מעל 200 מיקרומול לליטר, ובמקרים אלו מומלץ מתן טיפול במשתני לולאה.
החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון את העדויות המוגבלות, בהחלטה בנוגע למתן תיאזידים לחולים עם תפקוד כלייתי ירוד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!