ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Society of Nephrology עולה כי אין תועלת בהוספת Azathioprine (אימוראן) במינון-נמוך לטיפול בסטרואידים בחולים עם IgA Nephropathy, ומצד שני, הטיפול המשולב כרוך ברעילות מוגברת.
במחקר מוקדם יותר שנערך ע”י החוקרים מצאו החוקרים כי טיפול בן שישה חודשים בסטרואידים עשוי להפחית את הסיכון להחמרת נפרופתיה אך חלק מהחולים עדיין מסיימים עם מחלה כרונית. בשל כך ביקשו החוקרים לבחון את התועלת בהוספת Azathioprine לטיפול בחולים אלו.
המחקר כלל 207 מבוגרים עם IgA Nephropathy, כולם עם ריכוז קריאטינין בדם של 2.0 מ”ג לד”ל, או פחות, ופרוטאינוריה של 1.0 גרם ביום, ומעלה.
כל החולים קיבלו טיפול תוך-ורידי ב-Methylprednisolone (1 גרם ביום), למשך שלושה ימים רצופים בחודשים 1, 3 ו-5. בחודש השישי, החולים קיבלו טיפול פומי בפרד ניזון במינון 0.5 מ”ג לק”ג, אחת ליומיים. בנוסף, החוקרים חילקו באקראי 101 חולים לטיפול ב- Azathioprine (1.5 מ”ג לק”ג ביום).
החוקרים טיפלו בשנית בשישה חולים בקבוצת Azathioprine ובשבעה חולים בקבוצת הביקורת, בהם חלה הישנות במהלך המעקב (החמרת פרוטאינוריה לרמה הבסיסית, או מעבר לה, לאחר ירידה של 50% ומעלה). יעד הסיום העיקרי היה הזמן עד לעליה של 50% בריכוז קריאטינין בדם.
במהלך חציון של 4.9 שנים, יעד הסיום תועד ב- 13 חולים (12.9%) בקבוצת המטופלים ב- Azathioprine ו-12 חולים (11.3%) בקבוצת הביקורת (p=0.83). שישה מהחולים (5.9%) שטופלו ב- Azathioprine וארבעה מהביקורות (3.8%) נזקקו לטיפולי דיאליזה.
מניתוח הממצאים עולה קשר שלילי בין מין נשי, לחץ דם סיסטולי גבוה, עליה במספר התרופות לטיפול ביתר לחץ דם ועליה בדרגת פרוטאינוריה ובין הישרדות הכליה, בעוד שטיפול במעכבי ACE ו-ARB (Angiotensin Receptor Blockers) והפוגה מלאה של פרוטאינוריה לוו בתוצאות טובות יותר.
מצד שני, מתן Azathioprine לא השפיע על התוצאות.
מתן סטרואידים הוביל לירידה בפרוטאינוריה, עם ירידה מחציון של 2.0 גרם ביום בתחילת המחקר ל-1.07 גרם ביום בתום תקופת המעקב (p<0.001). בלמעלה ממחצית החולים (54%) חלה הפוגה מלאה בפרוטאינוריה. שוב, לא זוהתה כל השפעה למתן Azathioprine.
13 חולים בקבוצת Azathioprine וחולה אחד בקבוצת הביקורת לא השלימו את הטיפול בשל תופעות לוואי. תופעות לוואי מג’וריות תועדו ב-17 חולים שטופלו ב- Azathioprine, כולל פגיעה בתפקוד הכבדי, אנמיה ולויקופניה, תסמינים גסטרואינטסטינאליים, זיהום, וסוכרת. מנגד, סיבוכים מג’וריים תועדו רק בשישה חולים בקבוצת הביקורת, ללא אירועים של פגיעה כבדית או לויקופניה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!