במאמר חדש שפורסם ב-European Heart Journal כותבים חוקרים כי אמנם יש תועלת בחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בחולים עם תסמונת כלילית חריפה ורמות פפטידים נטריאוריטיים גבוהות, אך בחולים עם תפקוד שמור של החדר השמאלי לא זוהתה תועלת לטיפול זה.
הנתונים מבוססים על מחקר AVANT GRADE-TIMI 43, שכלל 1100 חולים עם תסמונת כלילית חריפה יציבה, עם רמות גבוהות של פפטידים נטריאוריטיים, אך ללא עדות לאי-ספיקת לב ומקטע פליטה של 40% ומעלה. המשתתפים במחקר טופלו ב-Aliskiren (מעכב ישיר של רנין), ב-Valsartan (חסם לקולטן אנגיוטנסין), בשילוב שתי התרופות, או בפלסבו.
היעד העיקרי של המחקר היה השינוי בריכוז הפפטידים הנטריאוריטיים, ולכן החוקרים אינם יכולים לקבוע אם חסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון באוכלוסיית חולים זו תוביל לירידה באירועים קרדיווסקולאריים.
לאחר שמונה שבועות, לא זוהה הבדל בירידה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים באף אחת מקבוצות המחקר. החוקרים מדווחים על ירידה של 42% בריכוזPro-BNP (ProB-type Natriuretic Peptide), כמדגם מייצג, זאת לעומת ירידה של 44% עם Aliskiren, ירידה של 39% עם Valsartan וירידה של 36% עם הטיפול המשולב.
החוקרים כותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי לחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון השפעה פיזיולוגית צפויה, כולל ירידה קלה בלחץ הדם, בהשוואה לפלסבו.
הירידה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים בקבוצת הפלסבו הייתה גדולה מהצפוי, ומכאן עולה האפשרות כי העלייה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים בחולים עם תפקוד שמור של החדר השמאלי אינה נובעת מסטרס המודינאמי, על-רקע הנזק האיסכמי בחולים עם תסמונת כלילית חריפה, ולפיכך ייתכן ואין תועלת משמעותית למתן תרופות החוסמות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
עם זאת, החוקרים מסכמים כי ייתכן והמצב שונה מאוד בחולים עם עדות לאי-ספיקת לב או תפקוד ירוד של חדר שמאל, מקרים בהם הוכחה עדיפות טיפול לחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון על פלסבו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!