נפרולוגיה

האם רמות החומצה האורית בשתן תורמות להתפתחות אבנים בכליות בחולי גאוט? (מתוך Arthritis Care & Research)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Arthritis Care & Research עולה כי בחולים הסובלים מגאוט והיפראוריצמיה, רמות החומצה האורית בשתן עשויות לנבא את הסיכון להתפתחות אבנים בכליות.

לדברי החוקרים, מדידת ה-pH ורמות החומצה האורית בשתן הינן זולות ופשוטות, ועל כן הם מייעצים לקלינאים לבחור חולים המראים תת-הפרשה בכליה לקבלת תכשירים אוריקוזוריים, ולנטר אחר ריכוזי החומצה האורית בשתן במסגרת המעקב אחריהם.

החוקרים מבססים המלצותיהם אלו על סמך תוצאותיו של מחקר תצפיתי שכלל 216 חולי גאוט אשר טופלו ב-Benzbromarone ו-300 נבדקים בקבוצת ביקורת אשר קיבלו Allopurinol. הם מציינים כי איש מהמשתתפים לא סבל מהיסטוריה של אבנים בכליות בתחילת המחקר.

משך המעקב הממוצע עמד על 44 חודשים בקבוצת המחקר ו-38 חודשים בקבוצת הביקורת. החוקרים מדווחים כי החולים בקבוצת האוריקוזוריים הראו 21 אירועים של אבנים בכליות במהלך 784 שנות אדם של חשיפה, לרבות שבע אבני קלציום-אוקסלט ו-14 אבני חומצה אורית או אבנים מעורבות של חומצה אורית/קלציום-אוקסלט. לעומתם, הנבדקים בקבוצת ה-Allopurinol הראו עשרה אירועים של אבנים בכליות.

בניתוח רב משתני של הנתונים, עלה כי רק שני משתנים היו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון מוגבר להתפתחות אבנים בכליות, והם פינוי מוגבר של חומצה אורית בתחילת המעקב (סיכון מוגבר ב-39% עבור כל עלייה של mL/min בקצב הפינוי) וריכוז גבוה של Undissociated Uric Acid בשתן במהלך המעקב (סיכון מוגבר ב-10% עבור כל עליה של mg/dL).

החוקרים מוסיפים כי כאשר נפסלו מניתוח הנתונים כל החולים שהראו ייצור-יתר של חומצה אורית, הגורם היחיד שנותר מובהק סטטיסטית היה ריכוז מוגבר של רמות ה-Undissociated Uric Acid בשתן (סיכון מוגבר ב-12% להתפתחות אבנים בכליות עבור כל עלייה של mg/dL). לדבריהם, חולים עם ריכוז הגבוה מ-20 mg/dL הראו סיכון גבוה פי 7.93 לפתח אבנים בכליות בהשוואה לחולים עם ריכוז נמוך מסף זה, כאשר אלו האחרונים הראו שיעורים דומים של אבנים בכליות כמו הנבדקים בקבוצת ה-Allopurinol.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מעידים על כך שבעשייה הקלינית, הפינוי הבסיסי של חומצה אורית עשויה לסייע בבחירת החולים המתאימים לטיפול בתכשירים אוריקוזוריים. הערכת רמות ה-Undissociated Uric Acid בשתן על פי ה-pH של השתן וריכוזי החומצה האורית בשתן במהלך המעקב עשוי להיות מדד פשוט, זול ומועיל על מנת ליישם במידת הצורך התערבויות להורדת הסיכון להתפתחות אבנים בכליות, הם מוסיפים. לדבריהם, על החולים להגביר את צריכת הנוזלים על מנת להוריד את ריכוזי החומצה האורית ולאחר מכן, רק על פי הצורך, להגביר את ה-pH של השתן עד לנקודה בה יורדים ריכוזי ה- Undissociated Uric Acid בשתן לערכים של סיכון נמוך.

Arthritis Care Res 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה