מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון British medical journal ב- 26 באפריל, עולה כי סקירה מכוונת למחלות קרדיו-וסקולאריות, המשתמשת במידע הנאסף שגרתית, עשויה להיות בעלת יעילות זהה במניעתן לזו של סקירה אוניברסאלית, אולם בעלות נמוכה יותר.
לדברי החוקרים, מחלות קרדיו-וסקולאריות הינן גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בבריטניה, ותוכנית בדיקות סקר לאומית, החלה לפעול בה לאחרונה, על מנת לזהות את האוכלוסיה בסיכון שאינם מטופלת. לטענתם, עיבוד מקדים של נתוני האוכלוסיה באמצעות מידע שגרתי עשוי לאפשר זיהוי של קבוצות בסיכון גבוה. מטרת החוקרים במחקרם הנוכחי הייתה לקבוע האם שיטות שונות עשויות לסייע בזיהוי פרטים בסיכון גבוה, ומהי השפעתן הפוטנציאלית על התחלואה הקרדיו-וסקולארית באוכלוסיה זו.
במחקר זה נעשה שימוש במידע ממחקר עוקב תצפיתי בשם EPIC-Norfolk (European Prospective Investigation of Cancer-Norfolk). מתוך מידע זה, חולצו נתונים לגבי נבדקים ללא מחלות קרדיו-וסקולאריות או סוכרת מדווחות, בעת כניסתם למחקר. בהמשך, בוצע מעקב לאירועי קרדיו-וסקולאריים, שכללו אירועים קטלניים ולא קטלניים, אשפוזים עקב מחלת לב כלילית או שבץ, וכן מוות כתוצאה ממחלה וסקולארית כלשהי.
במסגרת המחקר נבדקו 16,970 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים.
שיטות הסקר כללו את כל המבוגרים בגילאי 40 74 שנים; כל המבוגרים בגילאי 50 74 שנים; מבוגרים בעלי עודף משקל; מבוגרים בעלי ציון 9 ומעלה ב- Finnish diabetes risk score questionnaire; וכן שלוש שיטות שהשתמשו במידע שנאסף עפ”י דירוג הנבדקים לפי Cambridge risk score.
מתוצאות המחקר עולה כי במשך מעקב חציוני של 10 שנים, נצפו 1,362 אירועים קרדיו-וסקולאריים. משתתפים שחוו אירוע כזה היה סביר שיהיו מבוגרים יותר, בעלי עודף משקל רב יותר, בעלי ערכי לחץ דם, כולסטרול ו HbA1c גבוהים יותר, ובעלי רמות HDL נמוכות יותר בהשוואה למשתתפים שלא חוו אירוע קרדיו-וסקולארי. כמו כן היה פחות סביר שיהיו פעילים או שיצרכו כלכלה עשירה בירקות ופירות. עפ”י המודל, סקירה אוניברסאלית תזהה מספר דומה של מחלות קרדיו-וסקולאריות בהשוואה לזה שתזהה סקירה מכוונת המשתמשת במדד סיכונים פשוט: 26,789 (הערכה תחתונה 20,778 עד הערכה עליונה 36,239) מול 25,134 (הערכה תחתונה 19,450 עד הערכה עליונה 34,134), בהתאמה.
יש לציין כי השימוש בשאלון שהושלם ע”י המשתתפים ובמדידות אנתרופומורפיות לא היה יעיל באותה מידה.
החוקרים מסיקים כי שימוש במידע הנאסף באופן שגרתי על מנת לאפיין את הסיכון הקרדיו-וסקולארי עשוי להפחית את מספר הפרטים שיזדקקו לבדיקות סקר אינטנסיביות יותר, בהשוואה לסקירה אוניברסאלית. יתרון זה עשוי להוביל לקיצוץ בעלויות בכל הנוגע לבדיקות סקר קרדיו-וסקולאריות. כמו כן תקטין שיטת הסקירה המכוונת את כמות האירועים הקרדיו-וסקולאריים במידה דומה לסקירה אוניברסאלית.
מאמר מערכת מצורף הגיב על המחקר הנוכחי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!