מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care עולה כי מתן Exenatide (ביאטה) עשויה להביא לשיפור בתפקוד האנדותל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי Exenatide מביא לירידה ברמות הסוכר בדם, וההנחה היא כי הטיפול מביא גם לירידה בהפרשת שומנים לאחר ארוחות.
במחקר 28 גברים בגיל-העמידה עם הפרעה בסבילות לסוכר או אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, זריקה בודדת של Exenatide במינון 10 מיקרוגרם הביא לשיפור בתפקוד האנדותל לאחר-ארוחות, בהשוואה לפלסבו (p=0.0002).
החוקרים מדווחים כי כל חולה לקח חלק בשני ביקורים, במרווח של 1-3 שבועות. בכל ביקור, החוקרים מדדו את תפקוד האנדותל בתחילת המחקר באמצעות PAT (Peripheral Arterial Tonometry) שרוולית לחץ דם וגלאי PAT בשתי האצבעות המורות, המתעדות באופן רציף את תגובות נפח הדם. לאחר מכן ניתן טיפול ב- Exenatide או פלסבו.
בתוך 15 דקות מקבלת הטיפול, המשתתפים אכלו ארוחת בוקר סטנדרטית של 600 קילוקלוריות למ”ר, 45% שומן (מתוכו 60% שומן רווי), 40% פחמימות ו-15% חלבונים. החוקרים נטלו בדיקות דם תקופתיות ומדדו את תפקוד האנדותל פעם נוספת, 210 דקות לאחר שהמשתתפים סיימו את הארוחה.
באופן כללי, תפקוד האנדותל לאחר-ארוחה היה גבוה יותר לאחר Exenatide, בהשוואה לפלסבו.
ב-16 המשתתפים עם הפרעה בסבילות לסוכר, מתן פלסבו לא הביא לשינוי מדד PAT לאחר הארוחה, למרות שזוהתה מגמת עלייה לאחר Exenatide, והשינוי היה בולט יותר עם Exenatide מפלסבו.
עם זאת, כאשר חולי הסוכרת נטלו פלסבו, מדד PAT ירד לאחר הארוחה. בקבוצה זו, Exenatide מנע את הירידה, עם נטייה לתפקוד אנדותל טוב יותר לאחר ארוחה.
דרגת השיפור בתפקוד האנדותליאלי לאחר-ארוחה הייתה דומה באלו עם הפרעה בסבילות לסוכר וסוכרת.
עם פלסבו, תועדה קורלציה שלילית בין השינוי בתפקוד האנדותל ובין הרמה הממוצעת של טריגליצרידים לאחר ארוחה. השינויים בריכוז טריגליצרידים לאחר-ארוחה סיפקו הסבר ל-64% מההשפעה של Exenatide על תפקוד האנדותל לאחר-ארוחה.
המרכיב השיירי הלא-מוסבר פותח את האפשרות כי טיפול ב- Exenatide מביא גם לשיפור בתפקוד האנדותל דרך מנגנונים נוספים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!