גורמים הקשורים במנהגי-חיים, בעיקר ערכי BMI, אחראיים לעיקר הקשר בין דיכאון ובין הפרעות במדדי השומנים בדם, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry.

מתוצאות המחקר עולה קשר בין מאפיינים מלנכוליים ובין ערכי HDL נמוכים (p=0.038). כמו כן, זוהה קשר בין דיכאון אטיפי ובין ערכי LDL וערכי כולסטרול כללי גבוהים יותר (p=0.002 ו-p=0.004, בהתאמה).

החוקרים מסבירים כי מספר מחקרים העלו את האפשרות לקשר בין רמות שומנים או ליפו פרוטאינים ובין דיכאון, אך הממצאים היו סותרים. עם זאת, מחקרים קודמים לא תמיד לקחו בחשבון את האפשרות לגורמים מתווכים אפשריים, או הטרוגניות של התסמינים, שעשויים לספק הסבר לתוצאות הסותרות.

במחקר הנוכחי השוו החוקרים את פרופיל השומנים של שלוש קבוצות: 761 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בהווה, 1071 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בהפוגה ו-629 ביקורות. המשתתפים נבחרו ממחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety, שנערך בין ספטמבר 2004 ועד פברואר 2007.

מניתוח ראשוני של התוצאות עולה כי בקרב חולים עם דיכאון בהווה תועדו ערכי HDL נמוכים יותר (p=0.007) וערכי טריגליצרידים גבוהים יותר (p=0.001), בהשוואה לאלו עם דיכאון בהפוגה או בהשוואה לביקורות. עם זאת, לאחר תקנון לערכי BMI, רמת השכלה, הרגלי עישון וצריכת אלכוהול, הקשר לא נותר עוד מובהק סטטיסטית.

בדומה, החוקרים מצאו כי הקשר המובהק בין דיסליפידמיה ובין חומרת הדיכאון ודיסתימיה נעלם לאחר תקנון לגורמים הקשורים בהרגלי החיים, בעיקר ערכי BMI.

לאור ממצאים אלו, החוקרים מסכמים וכותבים כי על הרופאים המטפלים לעודד הקפדה על הרגלי חיים בריאים, בעיקר למניעת/הפחתת השמנת-יתר, במסגרת ההדרכה הפסיכולוגית של חולים הסובלים מדיכאון.

J Clin Psychiatry 2009

לידיעה במדסקייפ