ממחקר חדש שפורסם ב-Hepatology עולה כי בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) רמות נמוכות יותר של 25-Hydroxyvitamin D, בהשוואה לנבדקים בריאים, וככל שערכי וויטמין D נמוכים יותר, כך הסבירות לתגובה וירולוגית ממושכת לטיפול ב-Interferon ו-Ribavirin (רבטול) נמוכה יותר.
לדברי החוקרים, הפרעה במטבוליזם של וויטמין D עשויה להשפיע על התגובה הדלקתית ותהליכי פיברוזיס. עם זאת, לא-ידוע כיצד בדיוק משפיע וויטמין D על התקדמות זיהום כרוני ב-HCV והתגובה לטיפול.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ניתחו את הנתונים אודות 197 חולים עם זיהום כרוני, מוכח-ביופסיה, בגנוטיפ 1 של HCV ואודות 49 ביקורות בריאות. מרבית המשתתפים (167) טופלו ב-Peg-Interferon ו-Ribavirin. ב-34 משתתפים בקבוצת המחקר ו-8 משתתפים בקבוצת הביקורת העריכו החוקרים את הביטוי הרקמתי של CYP27A1 ו-CYP2R1, אנזימים האחראים להידרוקסילציה בעמדה 25.
הרמה הממוצעת של 25-Hydroxyvitamin D בדם עמדה על 25.1 מיקרוגרם לליטר בקרב נבדקים בקבוצת המחקר, ו-43.1 מיקרוגרם לליטר בקבוצת הביקורות (p<0.001). החוקרים זיהו קורלציה מובהק בין רמות נמוכות ובין מין נקבה ודלקת נמקית. כמו כן, החוקרים מצאו כי ביטוי CYP27A1 , אך לא ביטוי CYP2R1, קשור בקשר ישיר עם רמת 25-Hydroxyvitamin D ובקשר הפוך עם דלקת נמקית.
מניתוח רב-משתנים עולה כי רמה נמוכה של 25-Hydroxyvitamin D, רמת כולסטרול נמוכה, גיל מתקדם, ריכוז פריטין גבוה ודלקת נמקית, הינם כולם גורמים מנבאים בלתי תלויים לפיברוזיס חמורה.
תגובה וירולוגית ממושכת תועדה בשבעה חולים (42%) שטופלו ב-Interferon ו-Ribavirin . סטיאטוזיס כבדי ורמות נמוכות של 25-Hydroxyvitamin D וכולסטרול ניבאו כי החולים לא ישיגו תגובה וירולוגית ממושכת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי בחולים עם גנוטיפ 1 של זיהום HCV, רמה נמוכה של 25-Hydroxyvitamin D ושל האנזימים האחראיים להידרוקסילציה. הם מעלים את האפשרות לקשר בין מצב וויטמין D ובין חומרת מחלת הכבד והתגובה לטיפול, וכך פותחים תחום חדש למחקר להערכת החשיבות של מתן וויטמין D לחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!