מטה-אנליזה שפורסמה בגליון 1 בינואר של The American Journal of Cardiology, כללה 39 מחקרים ולמעלה מ-41,000 משתתפים לא מצאה עליה בסיכון הקרדיווסקולרי בעקבות טיפול ב-Celecoxib.
מדובר במטה האנליזה הגדולה ביותר שנערכה עד כה, אולם, ניתוח התוצאות לא כלל שני מחקרים בנוגע למניעת פוליפים במעי הגס, או מחקר שלישי בנוגע למניעת מחלת אלצהיימר עם Celecoxib, שעוררו מחלוקת רבה בנוגע לתופעות הלוואי הקרדיווסקולריות של התרופה.
לדברי החוקרים, על בסיס המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, לא נמצאה עליה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה בין Celecoxib וטיפול פלסבו, ונמצאו שיעורים דומים של אירועים קרדיווסקולרים בעקבות טיפול ב- Celecoxib, בהשוואה לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים.
החוקרים בחנו את היארעות אירועים קרדיווסקולרים בעקבות Celecoxib, פלסבו ו-NSAID, והתבססו על מדדי סיום שכללו אוטם לבבי, שבץ ותמותה קרדיווסקולרית. במחקרים בנוגע לארתריטיס, כאבי גב, Ankylosing Spondylitis ומחלת אלצהיימר היו נתונים זמינים ברמת החולים .
החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים באירועים קרדיווסקולרים, בין טיפול ב- Celecoxib או טיפול פלסבו, או בין מטופלי Celecoxib ומטופלי NSAID. לא נמצא קשר מנה-תגובה בין Celecoxib וסיכון קרדיווסקולרי, וכן לא נמצא כי שימוש באספירין או נוכחות גורמי סיכון קרדיווסקולרים השפיעו על התוצאות.
חסרונות המחקר כוללים את העובדה שרק מחקר קטן אחד עקב אחר התוצאות מעבר לשנה אחת, ובמחקר APC, זוהתה עליה באירועים הקרדיווסקולרים רק 12 חודשים לאחר החשיפה לתרופה.
עם זאת, החוקרים עדיין מאמינים כי התוצאות אינן מציגות הבדלים בהאירעות אירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים, או בהשוואה לפלסבו, עד שנה אחת לאחר החשיפה לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!