חולים עם מחלת לב כלילית צריכים לעבור מבחן סבילות לגלוקוז במקום בדיקת גלוקוז בצום, במטרה לזהות ולסווג באופן מדויק יותר רגולציה לקויה של גלוקוז באוכלוסיה זאת- כך עולה ממחקר חדש שפורסם בגיליון ינואר של Heart.

במסגרת המחקר, העריכו החוקרים מגוון של בדיקות במטרה להעריך מטבוליזם של גלוקוז ב-4,961 חולים עם מחלת לב כלילית אקוטית ויציבה.

סה”כ 1,867 חולים עברו בדיקת גלוקוז בצום עם הערכה חוזרת של רמת הגלוקוז שעתיים לאחר מתן 75 גרם גלוקוז ב-200 מ”ל מים.

החוקרים סיווגו את מטבוליזם הגלוקוז כתקין, כרמה לא תקינה בצום או כאי סבילות לגלוקוז, תוך שימוש בקריטריונים שנקבעו ע”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) וע”י ה- American Diabetes Association (ADA).

בשימוש בקריטריוני ה-WHO, מצאו החוקרים כי 47% מהחולים היו עם רגולציית גלוקוז תקינה, 5% היו עם רמה לא תקינה בצום, 32% הראו אי סבילות לגלוקוז ו-17% היו עם סוכרת.

ממצאי המחקר מראים, כי שיטת הסיווג של ה-ADA, המבוססת על מדידת רמות הגלוקוז בצום, הינה “שגויה”. קריטריוני ה-ADA משנת 2004 יובילו לתת-אבחנה ב-32% מהמקרים, ולאבחון-יתר ב-8%, סה”כ 41% אבחנות שגויות.

מבחן הסבילות לגלוקוז לא בוצע ב-1,495 חולים, מסיבות אתיות ומעשיות.

נשים וחולים מבוגרים יותר היו בעלי סבירות נמוכה יותר לקבל מבחן סבילות לגלוקוז, בדומה לאלה שהיו עם היקף מותניים גדול יותר, זאת על אף שחולים אלה הם בעלי נטייה מוגברת להיות עם ערכי גלוקוז אבנורמליים בהשוואה לאלה שעברו את המבחן.

לדברי החוקרים, מבחן סבילות לגלוקוז הינו השיטה הטובה ביותר להערכת רגולציית גלוקוז בחולים עם מחלת לב כלילית. הם מציינים, כי השיטה בטוחה לחלוטין ואינה כרוכה בסיבוכים.

Heart 2007;93:72-77

לידיעה במדסקייפ