ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי טיפול באריתרופואיטין מחמיר תרומבוציטופניה שנגרמת בשל טיפול ב- pegylated-interferon-alpha (IFN) במטופלים עם זיהום כרוני בהפטיטיס C (HCV). המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לגסטרואנתרולוגיה (the American Journal of Gastroenterology).
החוקרים ציינו כי השילוב של IFN ו-ריבאבירין (ribavirin) מהווה את טיפול הבחירה בהפטיטיס C. ואולם, תרומבוציטופניה מהווה תופעת לוואי המגבילה את הטיפול.
בכדי לקבוע האם טיפול אריתרופואיטין עשוי לסייע בהפחתת תופעת לוואי זו, כיוון שהוא אינו מעורר רק ייצור כדוריות דם אדומות (erythropoiesis) אלא גם ייצור טסיות (thrombopoiesis), החוקרים בדקו 40 מטופלים שטופלו ב-IFN ובריבאבירין, שחולקו אקראית לקבלת תוספת של 10,000 IU אריתרופואיטין או פלצבו 3 פעמים בשבוע.
בסיום 4 השבועות, החוקרים מצאו כי אריתרופואיטין הפחית את הירידה בהמוגלובין (10% לעומת 20%) אולם ספירת הטסיות ירדה לערך ממוצע של 142 G/L בקבוצת האריתרופואיטין, וזאת בהשוואה ל-182 G/L בקבוצת הפלצבו.
טיפול באריתרופואיטין גם הביא לעלייה של 40% ב- protease activated receptor 1 (PAR-1), שקשור להפרשה ולאגרגציה של טסיות. למעשה, הייתה עלייה של 100% בהיענות הטסיות.
בראיון שנערך עימו מסר אחד החוקרים כי באופן מפתיע טיפול אריתרופואיטין הביא לירידה בספירת הטסיות בהשוואה לקבוצת הביקורת, אולם השפעה שלילית זו על יצירת platelet plug התקזזה על ידי PAR-1 upregulation. עצירת דימום ראשונית, כך לדברי החוקר, נותרה בעינה במטופלים אפילו עם הירידה בספירת הטסיות.
החוקרים סיכמו באומרם כי בסך הכל אריתרופואיטין אינו אופציה יעילה לתמיכה קצרת טווח בייצור טסיות במהלך טיפול אנטי-ויראלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!