ממחקר חדש, שפורסם בגליון נובמבר של Diabetes Care, עולה כי טיפול ב-Metformin יעיל יותר בקבוצת חולי סוכרת מסוג 2, שאינם סובלים מהשמנת-יתר.

מחקר UKPDS (U.K. Prospective Diabetes Study) הוכיח כי יעילות Metformin דומה לזו של Sulfonylureas בחולי סוכרת הסובלים מהשמנת-יתר, ומלווה בעליה קטנה יותר במשקל, פחות אירועי היפוגליקמיה, ותוצאות קרדיווסקולריות טובות יותר. לכן, זהו הטיפול התרופתי הטוב ביותר בתת-אוכלוסיה זו. אולם, קיימים פערי מידע באשר לתגובה ארוכת הטווח ל- Metformin, בחולים הסובלים מהשמנת-יתר.

החוקרים זיהו 644 חולי סוכרת מסוג 2, ואספו את הנתונים אודות רמות המגולובין מסוכרר (HbA1c), של חולים שקיבלו טיפול מונותרפי ב- Metformin או Sulfonylureas, במהלך 3 ביקורים לפחות,לפני קבלת הטיפול הפומי המשולב. המשתתפים חולקו לקטגוריות של משקל תקין, עודף-משקל, או השמנת-יתר (BMI<25, BMI בין 25-29.9, ו-BMI של 30 ומעלה, בהתאמה).

החוקרים לא מצאו הבדלים בין רמות HbA1c בתחילת המחקר, בזמן המעקב והמדידה האחרונה, בשלוש קבוצות המשתתפים שטופלו ב- Metformin. בקבוצות במשקל תקין ועודף-משקל, משך האיזון המטבולי המוצלח תחת טיפול מונותרפי ב- Metformin, ושכיחות סיבוכי סוכרת במהלך כל תקופת המעקב, לא היו טוביפ פחות מהתוצאות בקבוצת המטופלים עם השמנת-יתר. חולים שלא סבלו מהשמנת-יתר, זכו לתוצאות טובות יותר, בלא תלות בסוג הטיפול הפומי שקיבלו.

לסיכום, מממצאי המחקר עולה כי יעילות הטיפול ב- Metformin בחולים במשקל תקין ועם עודף משקל, טובה לפחות כמו יעילות הטיפול בחולים הסובלים מהשמנת-יתר. המחקר מספק עדויות מבוססות התומכות בטיפול ב- Metformin בחולי סוכרת מסוג 2, שאינם סובלים מהשמנת-יתר.

מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר תצפיתי ועיצוב רטרוספקטיבי, חוסר התאמה בין הנבדקים, גיל צעיר יותר של המשתתפים בקבוצת הטיפול ב- Metformin, עם ביקור ראשון במרכז סוכרתי בשלב מוקדם יותר.

כיום לא צפוי מחקר נוסף בסדר גודל של UKPDS, למרות שמחקר ADOPT (A Diabetes Outcome Progression Trial), עשוי לספק בקרוב מידע חשוב. בינתיים, נתוני המחקר שופכים מעט אור ואישור לשימוש ב- Metformin בחולי סוכרת שאינם סובלים מהשמנת-יתר.

Diabetes Care. 2006;29:2361-2364

לידיעה במדסקייפ