ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Kidney International, עולה כי תשומת לב, working memory ומהירות עיבוד מחשבות משתפרים, אך יעילות הלמידה נשארת ללא שינוי בקרב 12 חולים, שעברו מ-HD (המודיאליזה) 3 פעמים בשבוע ל-HD לילי כל יום.

תוך שימוש באנלוגיה של מוח כמחשב, החוקרים מצאו שתשומת לב, working memory (מסרגת עבודה תיאורטית המתייחסת למבנים ולתהליכים של עיבוד ואגירת מידע באופן זמני), יעילות פסיכומוטורית ומהירות העיבוד השתפרו. במילים אחרות, ה-RAM השתפר ומהירות לוח האם של המחשב גם השתפרה. אך הכונן הקשיח לא גדל (כלומר יכולת הלמידה לא השתפרה). על ידי כך, ש-HD לילית יומית (המבוצעת כל יום בלילה) ניקתה רעלנים, היא שיפרה את התפקוד של המוח ובמשך הזמן הדבר ישפיע גם על יכולת הלמידה.

מחשבה צלולה יותר

החולים במחקר הנוכחי תחת טיפול ב- HD לילית יומית התחילו לחזור לפעילויות מורכבות קודמות, הם יכלו לחשוב יותר בבהירות, הם יכלו לעבוד יותר טוב והם יכלו להתרכז.

מחקרים קודמים הראו כי חולים עם מחלת כליה חוו ירידות משמעותיות בתפקוד הקוגניטיבי, דבר שיכול להיות משופר חלקית עם דיאליזה. עד עתה אף מחקר לא בדק את השינוי בקוגניציה של נבדקים, שעברו מ-HD קונבנציונאלי (4 שעות דיאליזה כל פעם, 3 פעמים בשבוע) ל-HD ביתית לילית (בממוצע 6 עד 10 שעות של דיאליזה בלילה, 5 עד 7 פעמים בשבוע).

מטרת המחקר הייתה לבדוק נבדקים, שעברו מ-3 פעם HD בשבוע ל-HD לילית ואת הכמות של דרגת השיפור, אם בכלל, ב-3 איזורים של קוגניציה, שהראו ירידות הפיכות אפשריות עם הופעת חולי :

1)     יעילות פסיכומוטורית ומהירות העיבוד.

2)     תשומת לב ו- working memory.

3)     יעילות הלמידה.

ל-12 חולים ניתנה סוללה של 10 מבחנים נוירו-פסיכומטריים בנקודת ההתחלה ולאחר 8.3 חודשים בממוצע (טווח בין 6-13 חודשים) לאחר החלפה מ-HD קונבנציונאלי ל-HD לילי. רוב החולים (11) היו על דיאליזה ביתית בעבר. בנקודת ההתחלה החולים 6 נשים ו-6 גברים, היו יחסית צעירים (גיל ממוצע 39.6 +/- 3.3 שנים), הייתה להם קוגניציה יותר טובה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית והיו להם קו-מורבידיות מעטות יותר בהשוואה לאוכלוסיית הדיאליזה, אך הם לא היו מדוכאים.  למחקר נבחרו חולים, שהחוקרים חשבו שהם לא יכולים להיות מסוגלים ללמוד ולבצע טכניקה חדשה.

החולים השתפרו משמעותית ב-2 מתוך 3 אספקטים של קוגניציה, שבהם נבחנו. הערכת החולים הממוצעת של Own Functioning score ירדה מ-36.9 ל-26.7 (p=0.01), דבר המצביע על כך, שחולים דירגו את הקוגניציה שלהם כפחות לקויה בצורה משמעותית.

ממבריק לסופר מבריק

קשה לעבור מלהיות מבריק להיות סופר מבריק, כך שהעובדה שהחוקרים ראו שינויים אלה היא מעניינת. החוקרים מתכננים מחקרים נוספים עם מספר גדול יותר של חולים, שהם מבוגרים יותר עם יותר קו-מורבידיות.

טיפול בדיאליזה, בחירת המזון הנכון לאכול ולקיחת תרופות רבות הם דברים מאוד מסובכים. על כן חשוב מאוד, שרופאים יוודאו, שהחולים שלהם יבינו ויזכרו איך לעשות את כל הדברים החדשים הללו.

השיפור בסימפטומים, שהופיע, הוא מעודד ומציע כי ייתכן ושינויים נוספים בפלסטיות של המוח יכולים להיראות במשך הזמן באוכלוסיות, שהן יותר פגיעות. יש צורך במחקר נוסף בכדי לאשר ולהבהיר את המנגנונים של שינויים אלה. אך בהתבסס על תוצאות המחקר הנוכחי, החוקרים מאמינים כי HD לילית מציעה חיים תפקודיים טובים יותר עבור החולים.

המודיאליזה יומית קצרה לא שינתה את הקוגניציה

במאמר נוסף, שפורסם במהדורת ספטמבר של Nephrology Dialysis Transplantation, עולה כי קבוצה של 11 גברים ו-2 נשים, שעברו מ-HD קונבנציונאלי ל-HD ביתי יומי קצר (שעתיים, 6 פעמים בשבוע) לא הראתה שינויים בקוגניציה.

החוקרים חיפשו לבדוק את האפקט של HD יומי קצר על תוצאות ה-EEG, תפקוד קוגניטיבי ואיכות החיים בחולים, שעברו מ-HD קונבנציונאלי ל-HD יומי ביתי קצר למשך 6 חודשים ואז חזרו חזרה ל-HD קונבנציונאלי.

מתוך 13 נבדקים המחקר (גיל ממוצע 45.5 +/- 8.1 שנים) 11 השלימו שאלון בנוגע לאיכות חיים של מחלת כליה, 10 עברו סוללה של מבחנים נוירו-פסיכולוגיים וכולם עברו בדיקת EEG. המעבר ל-HD יומי ביתי קצר הראה שיפור בתחושה של בריאות גופנית ובשביעות הרצון של החולה ועליה לא משמעותית בתדירות שיא אלפה בבדיקת ה-EEG , אך לא נראה שום שיפור או ירידה בתפקוד הקוגניטיבי (בהשוואה ל-11 נבדקים מותאמי גיל ומין שנשארו תחת טיפול ב-HD קונבנציונאלי). לאחר המחקר, החולים חזרו ל-HD קונבנציונאלי והתפיסה שלהם בנוגע לאיכות החיים ירדה ותדירות שיא אלפה ב-EEG שלהם ירדה, אך הם לא הראו שינויים משמעותיים בקוגניציה.

לסיכום, ככל הנראה הקבוצה ו/או האפקט של התפקוד הקוגניטיבי היו קטנים מדי בשביל לאבחן הבדלים משמעותיים.

לידיעה במדסקייפ