טיפול נוגד טסיות מוריד את שכיחות טרומבוזיס בתומכנים משחררי-תרופה (m J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי בעולם האמיתי, שכיחות טרומבוזיס בתומכן בטווח הארוך לאחר השתלת תומכן-משחרר תרופה דומה לשכיחות הקיימת במחקרים קליניים. הפסקה מוקדמת של טיפול נוגד-טסיות היא גורם הסיכון הגדול ביותר להתפתחות טרומבוזיס בסטנט.

למרות שמעקב לטווח ארוך לאחר השתלת תומכן משחרר תרופה הראה יתרונות קליניים במספר מחקרים, עדיין נותרו חששות באשר לבטיחות הטיפול בטווח הארוך בעקבות טרומבוזיס בסטנט היכול להתפתח בשלב מאוחר.

החוקרים טוענים כי החשש היה מפני האפשרות לטרומבוזיס בסטנט בשל הפרעה לתהליך אפיתליאליזציה בעקבות תומכנים משחררי-תרופה. עם זאת, חסרים נתונים לטווח ארוך (מעבר לשנה אחת) באשר לשכיחות טרומבוזיס בסטנט לאחר השתלת תומכנים משחררי-תרופה.

במעקב אחר 1,911 חולים “בעולם האמיתי” שטופלו בתומכנים משחררי-תרופה מצאו כי 15 חולים (0.8%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט בתוך 6 שעות עד 20.4 חודשי מעקב, שיעור דומה לזה עליו דיווחו במחקרים קליניים. 11 מהחולים הללו (0.6%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט בשלב מאוחר, לאחר חציון של 6.1 חודשים, שיעור דומה לזה של תומכנים עירומים (bare metal stents).

החוקרים מצאו כי הפסקה מוקדמת של טיפול נוגד-טסיות, הצבת סטנט בעקבות Acute MI והאורך הכולל של התומכן היו פקטורים בלתי-תלויים להתפתחות טרומבוזיס בסטנט.

החוקרים בדקו את השכיחות האמיתית של הפסקת טיפול נוגד-טסיות בעולם האמיתי ואת הקשר עם טרומבוזיס בסטנט.

121 חולים הפסיקו לחלוטין את הטיפול בנוגדי-טסיות ו-4 מהם (3.3%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט. הפסקת טיפול נוגד-טסיות הביאה לעליה של יותר מפי 20 בסיכון לטרומבוזיס בסטנט.

בטיפול קליני עלולים להפסיק את הטיפול בנוגד-טסיות בפתאומיות בחולים המטופלים בתומכנים משחררי-תרופה בעקבות ניתוח לא-לבבי, סיבוכים קרדיווסקולרים הגורמים דימום מג’ורי או דורשים ניתוח, או חוסר היענות של החולה לטיפול.

במחקר הנוכחי הסיכון להפסקת טיפול נודג-טסיות בפועל היה גבוה יותר מהמצופה והיה גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות טרומבוזיס בסטנט, עובדה המדגישה את חשיבות המשך טיפול בנוגדי-טסיות.

Am J Cardiol 2006;98:352-356.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בעניין זה הצגנו לאחרונה כאן באתר את הרצאתו של פרופ’ קורנובסקי “הצד האפל של הסטנטים מצופי התרופה” לה ניתן להאזין ולצפות בקישור זה,

בדיון שהתקיים בנושא עם פרופ’ לוטן ופרו’ קורנובסקי בו ניתן לצפות כאן

ובסקירת מערכת מאת עורך המדור לקרדיולוגיה התערבותית, פרופ’ בנאי – כאן.

שבה הוא מסכם :

העובדה שיש קשר משמעותי בין הפסקת הטיפול המשולב נוגד הטסיות (אספירין ביחד עם קלופידוגרל) לבין שכיחות הופעת late stent thrombosis מחדדת מאד את השאלה: האם בעידן הנוכחי של סטנטים משחררי תרופה עלינו להמליץ על טיפול נוגד טסיות משולב לכל החיים ? , (לפחות בקבוצת החולים הנמצאת בסיכון מוגבר, למשל: סוכרתיים, חולים עם אי ספיקת כליה, הרחבה של ביפורקציה וכו’)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן