ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Diabetes Care, עולה כי שליטה ברמת הגלוקוז משפיעה ויכולה לנבא GFR (glomerular filtration rate) בסוכרת עם אי ספיקת כליה. פקטורים אלה משפיעים על הדיוק של נוסחאות הניבוי, כגון משוואת שינוי התזונה במחלת כליה.
בשל האפקט של היפרגליקמיה, GFR (שנקבע בצורה איזוטופית) נוטה להיות גבוה יותר בחולי סוכרת, שאינם מאוזנים היטב.
יתרה מכך, HbA1C גבוה גם כן קשור עם GFR גבוה, המוערך על ידי משוואות הניבוי המומלצות Cockcroft ו-Gault ושינוי התזונה במחלת כליה. אך הדיוק הדיאגנוסטי של משוואת השינוי של התזונה במחלת כליה טובה יותר בחולי סוכרת, שאינם מאוזנים היטב.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר ביצוע מחקר, שבו השתתפו 193 חולי סוכרת. החולים כללו חולי סוכרת סוג 2 (134 חולים) וחולי סוכרת סוג 1 (59 חולים), כמו כן, היו חולים מאוזנים היטב וחולים, שאינם מאוזנים היטב. הגיל הממוצע היה 63 ורובם היו עם משקל עודף. אף אחד מהנבדקים לא היה על דיאליזה.
החוקרים מצאו, ש-GFR הממוצע היה בקורולציה עם Cockcroft ו-Gault והערכות שינוי התזונה במחלת כליה. אך לאחר הפרדת החולים המאוזנים היטב מאלה עם HbA1C של יותר מ-8%, משוואת שינוי התזונה במחלת כליה הייתה יותר מדויקת בחולים, שאינם מאוזנים היטב.
בגלל ש- GFR נוטה להיות גבוה יותר בחולים, שאינם מאוזנים היטב, זה לא מפתיע, שהרווח של שליטה ארוכת טווח ברמת הגלוקוז על האטת הירידה ב-GFR קשה יותר להדגמה, כשקיימת נפרופתיה סוכרתית.
החוקרים מסכמים כי יש להתייחס אל משוואת שינוי התזונה במחלת כליה כהערכה של תפקוד הכליה בחולי סוכרת, שאינם מאוזנים היטב, שמושפעים ממחלת כליה כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!