ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Clinical Infectious Diseases, עולה כי רמת HIV-1 RNA יכולה לעזור להבדיל בין HIVAN (HIV-associated nephropathy) ובין פתולוגיה כליתית, שאינה HIVAN.
למרות שבאופן מסורתי HIVAN היא הלזיה הכליתית הכי נפוצה משפיעה על חולי HIV , לזיות שאינן HIVAN גורמות במצטבר למחצית ממחלות הכליה בחולים אלה.
החוקרים השוו רטרוספקטיבית ממצאים היסטופתולוגים מכליות של 86 חולים החיובים ל-HIV, ברובם אפריקאים אמריקאים. הממצאים הושוו על בסיס רמת HIV-1 RNA.
החוקרים מצאו כי באוכלוסיה זו HIVAN לא היה סביר גם אם רמת HIV-1 RNA הייתה נמוכה מ-400 העתקים ל-ml. כלומר, אם לחולה יש עומס נגיפי מדוכא ועדות קלינית למחלת כליה, זה ככל הנראה לא HIVAN.
המשמעיות הקליניות קשורות למקומות, ששם ביופסיית כליה אינה אופציה או שהיא קונטרה אינדיקציה על מנת לעשות את האבחנה הנכונה.
לנבדקי המחקר היה מערך של לזיות כליתיות, למרות שלרובם הייתה מחלה, שאינה HIVAN. מחלה וסקולרית היפרטנסיבית עלתה על HIVAN כממצא יחיד הכי נפוץ בביופסיה.
ממצאים אלה יכולים לשקף פרופיל מתפתח של מחלות כליה המשפיעות על חולי HIV כתוצאה מאפקטים סיסטמים שאינם אנטי ויראלים של HAART.
מסר נוסף חשוב של מחקר זה הוא מניעה של HIVAN. תוצאות המחקר מציעות, ש-HIVAN יכול להימנע באוכלוסיה זו על ידי שימוש בטיפול אנטי רטרו-ויראלי בכדי לדכא את העומס הויראלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!